בסוף השבוע שיחקתיFirewatch[אתר רשמי]. למעשה שיחקתי בו פעמיים כי רציתי לבלות זמן בסביבות האלה ועם פלטות הצבעים האלה. ככל שביליתי יותר ויותר זמן במשחק עלה בדעתי שהקשר של המשחק עם חרקים הוא קשר מעניין.

אז אתה בחוץ בוויומינג, בפארק לאומי צופה לשריפות. זה מסוג המשחקים שבהם נוף הקול הוא הדבר הדליל והעדין הזה. יש לך את הקול של הממונה שלך בצד השני של מכשיר הקשר, אבל יש גם שקט במשחק, במיוחד אם אתה מחליט לחקור או לקחת מסלולי סיבוב בדרך לנקודות עלילה.

יש גם בדידות, למרות שהבנתי שאני לא בודד במובן של חברות אנושית. כלומר, במשחק השני הייתי כל כך מודע לדלילה (המפקחת ההיא) ולנוכחות המתמשכת שלה, שהפעם היחידה שהרגשתי לבד או לגמרי שלווה הייתה בקטע שמסיר בכוונה את היכולת לתקשר באמצעות אות רדיו.

הבדידות שאני מדבר עליה היא היעדר רוב החיים הזעירים במשחק. אפילו בחום הקיץ הייתי מצפה לחרקים בכל מקום באזור הפארק הזה. סביר להניח שהייתי מבלה את זמני בבדיקת פעילותן של נמלים, או תוהה לגבי חיפושית מסוימת או ננשך עד לגירוד השכחה על ידי כל מספר טמפי ערב מעופפים.

אהבתי את היופי המאקרו שלFirewatch, אבל התגעגעתי ליופי המיקרו שאני משייך לחיק הטבע האמיתי.

ברור שיש סיבות למה החומר הזה לא קיים. ראשית, זה יגביר את הדרישות הטכניות של המשחק. המחשב היה צריך לרנדר הרבה יותר וכל המאמץ היה לוקח כל כך הרבה יותר זמן מכיוון שאמנים היו צריכים ליצור את הנכסים ולוודא שהם הולידו בצורה נכונה.

היבט נוסף הוא שיש יותר מדי רעש ואפשרות לאינטראקציה על המסך יאט את תהליך החקירה, יסתיר את הסיפור וייצור את המתח הזה בין בדיקת משהו זעיר לבין הכנה לנוף רחב.

Firewatch הוא אמשחק שזורם מנוף לנוף, מוביל אותך לרגעי יופי שנאספו שמופיעים לפתע כשאתה מסתובב בפינה. אם אתם בודקים עם הנמלים או החרקים המסריחים או עילי העלים מפוספסי הסוכריות, לא יהיו לכם אותם רגעים של התגלות.

אני אומר את זה כדי לציין שאני מבין למה ההחלטה הייתה מתקבלת ואני בעצם לא חושב שזה היה מתאים למשחק הזה בכל מקרה אז אני לא מתלונן שהוא נעדר. אבל מה שזה כן לימד אותי זה שחיק הטבע ללא נוכחות של אותו עולם זעיר אחר שמזמזם וזמזם ולפעמים משוטט על כף הרגל שלך מתחיל להרגיש מוזר מאוד אחרי כמה שעות.

עם זאת, אני חושב שהיעדר מוחלט של דברים מסוג זה מורגש על ידי יוצרי המשחק. אתה תראה את הין הזה שיש לו אותו בצורה כלשהי במשהו כמו Dota שבו אתה מקבל חיפושיות אייל קטנות רוכבות על אופניים באמצעות אנימציות כדי להוסיף איכות חיים ליער. אתה גם מקבל לעתים קרובות אפקטים של חלקיקים במשחקים שמתפרסים כעננים של יתושים בביום מבולגן במשחק כזה או אחר. אולי תיתקלו באנימציות ראשוניות שרומזות על יצור גם אם מבט מקרוב יגלה שהן שתי צורות נקניק המחוברות זו לזו ומנסות לנוע כמו סנאי.

לכן שמחתי לראות את הפרפרים ב-Firewatch.

כאשר שאר המשחק עוסק בהפתעה עם נופים ועצים, הפרפרים מענגים.

הם נמצאים על לולאות אנימציה וכך הצלחתי לצלם אותם אבל הם כל כך מפורטים - הרבה יותר מפורטים ממה שהורגלתי אליהם כשזה מגיע לגיימינג. נראה שהם מעוצבים על פי מינים אמיתיים וזה מגע נחמד.

כל כך הרבה פעמים משחק הוא כמו "ובכן, גברת, תהנה משני המשולשים שלך מתנפנפים שם." עם אלה אני מסתכל עליהם ואומר "זה חייב להיות פרפר מונרך, נכון?" או "תחזור ותן לי להתאמן איזה סוג של זנב סנונית אתה". אולי היה שם גם שריון צב אבל אצטרך עוד משחק כדי לאשר את זה.

בשלב מסוים ראיתי גם שפירית, אבל לא הצלחתי להבין את לולאת האנימציה אז לא יכולתי להתקרב מספיק כדי לזהות את המין אם היה כזה.

אולי זה ייראה חסר חשיבות לשחקנים אחרים, אבל רציתי להדגיש את זה כדבר קטנטן שמאוד נהניתי בהתחשב בכל כך הרבה שנאמר על ההיבטים האחרים של המשחק: ההיעדר הכללי של חרקים (ואכן זחלים) ואז אלה פרצים פתאומיים של נוכחות יפה.