Far Cry 5ממשיכה את ההרגל המקסים למדי של Ubisoft על הנייר להוסיף DLC למשחקים שלה שהופך אותם לחלוטין למשהו אחר. נושא וייטנאםשעות של חושךאלא חלף על פנינו, אבלאבודים על מאדיםהצטרף אלינו בשבוע שעבר אז חשבתי להסתכל. זה... זה ממש נורא.

אין לי תובנה לגבי התהליך שראהFar Cry 5: Lost On Marsמְפוּתָח. אבל אני יכול לדמיין אחד. אני יכול לדמיין פגישה שבה קבוצה של חליפות יוביסופט התכנסה ועברה בקפדנות את כל הביקורות של כל הקודמותFar Cryמשחקים, ויצר טבלה שהציגה את ההיבטים של המשחקים האמורים שהתלוננו עליהם בתדירות הגבוהה ביותר. ואז חליפת הבוס אמרה, "אנחנו חייבים ליצור משחק שמתמקד באופן ייחודי בתכונות האלה! אבל הרבה הרבה פחות מצחיק מאי פעם!" כך אני רואה שהדברים ירדו.

מעולם לא הייתה לי בעיה עם טיפוס מגדלי. תמיד הייתי קצת מבוהל מההתנגדות לטיפוס במגדלים, באמת. אבל מה שאני ממש לא אוהב זה כשמשחקים עושים בדיחה על כמה זה מעצבן שצריך לטפס על מגדלים ממש לפני שגורמים לך לטפס על מגדלים. הכללה שבטוח תעצבן את כל מי שלא רצה בכל מקרה, ולמי שלא אכפת להם, אומרת להם שהמשחק בכוונה נמוך. ביקורת עם התייחסות עצמית היא, כפי שמתברר, אינדיקציה לכך שאתה לא צריך לעשות את הדבר שאתה מבקר.

בכל מקרה, המגדלים בזה הם הגרועים ביותר. הם לא עוסקים בפיתוח מסלול, חידה קטנה לפתור, אלא רק סדרה מייגעת של קפיצות באמצעות כוח הכבידה הצף והמגושם של המאדים. אחד במיוחד מכריז שזה ידרוש שימוש ממש מיוחד בחגורת הכבידה, סוג ג'טפאק מדורג, אבל במציאות דורש תחושה ומקש רווח כדי להשלים. אז כמובן שזה גם גורם לך לתקוף עטלפי חלל בזמן שאתה מטפס, כי זה תמיד הסתדר כמו כיף.

הפקדים לאורך כל הדרך כבויים באופן מוזר. אתה נע לאט מדי בהליכה ובריצה, בעוד שהקפיצה הציפה מגושמת ומעייפת לניווט. יש מקבילה של חליפת כנפיים, אבל בגבהים המוגבלים של דקירת הסיכה הזו של המפה, זו לרוב רק דרך מהירה ליפול מדברים. הוא אף פעם לא ישב איתי בנוחות, תמיד הרגיש כמו טחון רפש, בצורה שהמשחק המקורי מעולם לא הרגיש.

עכשיו, אני יודע ש-Ubisoft ו-Square נמצאים באיזה מרוץ חימוש בסגנון תמנון כדי לראות מי יכול להפריע לשחקנים בתדירות הגבוהה ביותר בזמן שהם מנסים פשוט ללכת בקו ישר מזוין, אבל למען כל מה שחי, Square , להודות בכך בתבוסה. המשחק לא יכול לשתוק.

הבדיחה הכמעט-מדהימה של הכללת Hurk ב-DLC ממשיכה מ-Far Cries 3, 4 ו-Primal, אבל הפעם הוא בלתי נמנע. הוא קיים כראש צף של NPC/רובוט מרחף, כדי לדבר עליך ללא הרף, מטח בלתי פוסק של זלזול לא מצחיק עד כדי כך ושטויות סקסיסטיות, שנראה כאילו הוא חושב את עצמו כמצחיק!!! אבל לפעמים זה לא מסתפק רק להכריח אותך להקשיב לו כל הזמן הארור - מדי פעם זה מאלץ אותךלעמוד במקוםלהקשיב לו, בזמן שדלת לא נפתחת משום מה. הבאנטים הנמוכים שלו כל כך חשובים שתשמע להם טוב מאוד. עברו דרך הדלת הזו ואולי הוא והגברת הרובוטית אף פעם לא מצחיקה אן יתחילו להתווכח בראשכם, במקביל אולי לתקיפות מפתיעות של האויב. סובב כדי לירות בו ו...המשחק קופא כדי להראות לי קלף המזהיר אותי שאויבים עלולים לתקוף. סיפור אמיתי.

כל כך אובססיבי בטירוף הוא להפריע לדברים שהוא אפילו פונה להפריע להפרעות של עצמו. קריינות תסביר איך טלפורטרים עובדים, כשממש באמצע המילה זה יפריע לה כדי להראות לך כרטיס שמסביר, אה, איך טלפורטרים עובדים. זה עושה את זה כל פעם! עברו את זה, התחילו ללכת, והו, תגרמו לי לאחור, כרטיס אחר יפריע לכם שוב כדי להסביר משהו שהשתמשתם בו כבר חצי שעה.

הסיפור, כמו שהוא, הוא שאתה נשלח למאדים על ידי רובוט בעל מוטיבציה מעורפלת שרוצה שתמנע מהצבא הארכנידי המתושב להיות מסוגל לפלוש לכדור הארץ. אתה, כי החבר שלך הורק הזמין אותך, ועכשיו אתה חייב - אה, אני לא יודע - להרוג חייזרים עד שזה יסתיים. בדרך אתה משיג שדרוגי נשק וכלים, בתשלום בגלופה של חייזרים שנקטפו מהרג. אתה אמור לבזוז גופות של חייזרים, אבל ללא סיבה מובנת הן לרוב פשוט נעלמות מהמסך, כמו שאתה משחק במשחק פלייסטיישן משנת 1997.

היא מכירה בחלק מהחובות שלה, לפחות, ומיד מציינת שאויבי העכביש התת-קרקעיים שצצים ותוקפים כשאתה דורכ על החול הם עילוי ישיר מאוד מרעידות. למרות שאם יש התייחסות ל-Starship Troopers - שהיצורים שלהם באמת נורא נורא דומים לאלה כאן - לא נתקלתי בזה. אבל זה כל כך נגזרת, כאילו אני חושב שעל ידי כך שדמות תכיר בכך, זה הופך אותו לקשת יותר מאשר רק להעתיק. זה העתקה.

כמובן שמה שאתה באמת רוצה לדעת זה: האם אני יכול לעבור מסמל מפה לאייקון מפה ולקיים קרבות כמעט זהים עם העכבישנים החייזרים כמעט זהים ואז להפעיל מכונה?! כֵּן! כן אתה כן! אם מורידים לחלוטין כל דבר אחר שעלול היה להסיח את דעתך מהמהות האמיתית של Ubisoft, זוהי המקבילה למשחקים של רשימת מטלות. אייקון, סימון, אייקון, סימון, אייקון, תקרוס את המחשב. (אה, אכן, אין לי מושג איך נראים הקטעים התת-קרקעיים של מאדים, כי בכל פעם שאני יורד אותם המשחק קורס בצורה מרהיבה. פעם אחת הוא הצליחלכבות את המסך שלי. כאילו, מתג ההפעלה. שם הייתי בצג השני וחיפשתי סיבה תוכנה למה הוא ריק, לפני ששמתי לב שאבוד על מאדים איכשהו פשוט התאבד.)

הוא מספק תחושה כזו של תהליך, קהות שכירה שכזו לשגרה, שמצאתי את עצמי מתרעם באופן פעיל לשחק בו. המשימות משעממות, הסביבה היא בצבע אחד, האויבים ניתנים להבחין רק לפי צבע. הכתיבה כל כך מזעזעת שאני חושב שתסמונת שטוקהולם התחילה להופיע וכששמעתי "יש לי רגשות באשכים של הלב שלי" חשבתי, "זה לא קו רע אני מניח". בִּרְצִינוּת. אני דווקא חשבתי ככה. זה שבר אותי.

זה כזה זבל. למען השם, אל תקנו את זה בתור DLC, אבל אל תטרחו אפילו אם פיתו אתכם לקבל כרטיס עונתי בהתחלה. איזו ערימה של שתן.

Far Cry 5: Lost On Mars DLC יצא כעת ב-Windows, תמורת £8.59/$10/10€, דרךקִיטוֹרו-Uplay