יורוגיימר רטרוספקטיבה: החפירה

ההרפתקה המיוחדת למדי של LucasArts,החפירה, גרמה לי ללבוש את כובע הרטרו והמכנסיים שלי עבור יורוגיימר. זה מתחיל,

לראות את הרפתקאות הצבע והקליק בני 15 עד 20 שנה המופיעות במוכרים המובילים של Steam מחמם את ליבי. עדיין יש קהל למשחקים האלה, והם לא צריכים שהם יהיו בתלת מימד עם פיזיקה נפחית ותוכן דינמי להורדה. אינדיאנה ג'ונס וגורל אטלנטיס מכר, באופן לא מפתיע, הכי הרבה עד כה, אבל מבחינתי המשחק שנמשכתי לחשוף מהארכיון היה The Dig. לא בגלל שיש לי זיכרונות טובים ממנו - כמעט ולא היו לי זיכרונות בכלל. אבל בגלל שכאשר The Dig שוחרר ב-1995, הוא נשא על צווארו משקל של שש שנים של פיתוח יקר ומוגזם, והושמע תחת ענן של דעות קדומות ודעות קדומות.

אני מרגיש שעלי להזכיר שוב איפה אני כותב ביצירה שאנילדון באירועים לאורך המשחק בן החמש עשרה, כולל הסוף. נראה שאנשים מפספסים את זה, ואז מתעצבנים. זה לא משחק שהיה מעניין לכתוב עליו אם לא נדון בשלמותו. אז אל תקראו את עמוד 3 אם אתם עומדים לשחק את המשחק. או לקרוא את זה בכל מקרה ולצעוק עליי.