הטיעון נטען על ידי ג'ניפר הפלרלפני שש שנים. אז הכותב של BioWare טען שאם אפשר לדלג על דיאלוג במשחקים, אז למה לא להילחם?
בהתעלמות מהיחס הנוראי שהפלר קיבל השבוע, ואנחנו נהיה*, הטענה נותרה מצוינת באמת, ואני רוצה לחקור.
אני נהנה לקרב במשחקים. אני משחק המון משחקים רק בשביל הקרב, ואם יש סיפור מצורף אז זה בונוס. ברור שבהיותי אדם בעל חשיבה נכונה, אני לא יכול לסבול קרבות בוס, אבל חוץ מזה, להתגלגל ברעש זה כיף גדול, וסיבה ענקית לשחק משחקים.
אני גם מישהו שמעריץ נרטיב במשחקים. זו האהבה הראשונה שלי במרדף הזה ותמיד הייתה. כשגדלתי על הרפתקאות טקסט, כשהכי קרוב שהגעת ללחימה היה לקרוא שזה קרה, שמספרים לי סיפור זה מוטיבציה עצומה לזמני שביליתי במשחקים. לא אקסקלוסיבי בקטע ארוך - החיבה שלי למשחקי פעולה-RPG, לחימה בגוף שלישי, וגן עדן שחיקהמבטיחה שסביר שכמו כל אחד אצעק "BLAH BLAH BLAH!" בדמויות מדברות כשאני מחפש איזה מפתח מדלג על השטות שלהם. רק תן לי להכות דברים! תראה אותי - אני מגוון.
אם אני לא סוקר משהו, אפעיל את היכולת הזו כדי לדלג מעבר לדיאלוג קודר וחסר טעם. אם הוכח שזה לא מוסיף כלום למשחק, או גורם לי לרצות לא לאהוב אותו, אז זה הרבה יותר הגיוני לעשות Esc Esc Esc דרך שלי ולהגיע לקטע הבא שאני נהנה לשחק בו.
אז למה זה לא יכול לחול על לחימה?
מה שמעניין הוא שהתגובה העיקרית נראית הגנתית בצורה יוצאת דופן. "אבל זו לא הפואנטה של המשחק!" הם בוכים. "אתה יכול גם לראות סרט אם כל מה שאתה רוצה זה סיפור!" וזה אפילו לא עלוב הטיעונים האלה זה הנושא כאן. מה שכל כך מוזר זה שאנשים בכלל מתווכחים. כי לומר, "הייתי רוצה אם ניתן היה לדלג על קרב" זה לא אותו דבר כמו לומר, "אתה צריך לדלג על כל הקרב במשחק או שנהרוג את ההורים שלך." אבל הרציונל היחיד שאני יכול למצוא למה אנשים כל כך כועסים או מוטרדים מהאפשרות שהכוחות של אסקייפ יפעלו במקום אחר הוא בגלל שהם תופסים את זה כהפרה של ההנאה הפוטנציאלית שלהם ממשחק.
מה שזה לא.
הרעיון שמישהו ישחק את המבריק לגמריעידן הדרקוןולדלג על השיחות מרגיש לי מפלצתי. לפספס את כל הבדיחות המדהימות עם אליסטר? לדלג על הסרקזם החריף של מוריגן? לא מצליחים לפלרטט בצורה שערורייתית עם זברן? שלא לדבר על לא לקרוא את הקודקס, וללמוד על אלפי שנות ההיסטוריה שקדמו לאירועים שבהם אתה לוקח חלק? אבל... אבל... אבל! זה יהיהלַהֲרוֹסהמשחק!
אבל אז, אולי, אולי יש אדם אחד או שניים שלא נהנו מהדיאלוג של עידן הדרקון. לא, באמת, יכול להיות. ועבורם, הזמן שלהם ב-Thedas מושקע הרבה יותר עם קרב RPG מבוסס-השהות, שליטה מורכבת בקבוצת הדמויות שלהם עם טקטיקות מאוזנות בקפידה, כל חבר מעודן לתגובות ה-AI המדויקות שהם רוצים, תוך אימפרוביזציה של טכניקות בתוך הקושי המטורף הקשה. קרבות. הם לא יכלו להשמיע דרקון מעופף אם ההשפעה שלך על אליסטר גורמת לו למשבר אמונה, וגם דעתם לא מתמלאת בהשלכות של פלישת קונרי לקירקוול. הם לא נותנים לזה להדאיג אותם, והם לוחצים ישר דרכו.
אז למה לאדם שפשוט אכפת לו אם מוריגן תשיג אחד על אמה, או אם גמד יכול להצליח בתור קוסם, לא יכול להיות בעל אותה יכולת לדלג על פני החלקים שלא כל כך מעניינים אותו?
כן, כמובן, אם היינו מדברים ספציפית על עידן הדרקון, הוא גדוש בסיבות לכך שהחמצת קרב תהיה בעייתית. אבל אנחנו לא. אנחנו מדברים על משחקים שעדיין לא פותחו. משחקים שיכולים לזרוק כמויות משוערות של XP עבור קרבות שדילגו עליהם, או מה שלא יהיה החסר המסוים, עבור השחקן שבוחר לקפוץ קדימה למסע הבא המבוסס על שיחה. ואפילו לא שקלנו את המניעים המעשיים - שידור חוזר של משחק כדי לראות אילו אפשרויות נרטיביות אחרות היו שם יהיה הרבה יותר קל, ובוודאי נוח יותר, אם תוכל להתמקד בדיאלוג ולעשות בחירות שונות.
לטעון שהסרת הדרישה לשחק את כל הלחימה במשחק היא להפוך את החוויה להיות שוות ערך לזו של סרט זה להחמיץ לחלוטין את הניואנס של המשחק. מעבר למובן מאליו שמנסים ככל יכולתך, נורא קשה להשפיע על הסוף של סרט, הפעולה הפשוטה של לחיצה על עכבר משנה את הדרך בה אתה חווה את התקשורת. מה לגבי רומנים חזותיים אז? האם הם לא נרטיבים שאתה קורא ומדי פעם משפיע? כן, כן הם, וזו הסיבה שאני טוען לגמרי שהם משחקים. אבל בוא לא נעזוב שם - זה לא החשש כאן. הנקודה היא שאם אני מדלגת על קרב בוס מחורבן, או דילוג על רצף קרב מתסכל במיוחד, בשבילך זה אומר שאני עושה משחק זהה ל-VN, אממ,אָז מָה?
זה מה שכל כך מסתורי בויכוח. אנחנו לא צריכים לנהל ויכוח! כי אף אחד בשום מקום לא מציע שלחימה צריכה להיותהוסרממשחקים, ובטח לא שמישהו צריך להיות מחויב לדלג על קרב, למה בכלל יש תגובה? זה כמו מישהו שרוצה לאסור על אנשים לבקר בבורגר קינג כי הם קוטפים את העגבנייה מה-Woper שלהם. הם לא מאלצים אותך לפספס את הטוב העגבניות שלך - הם פשוט אוכלים את ההמבורגר בצורה שונה ממך. ההמבורגר שלך נשאר בדיוק אותו הדבר.
ההחלטה כיצד מותר לאנשים אחרים לשחק משחקים, או להאמין שאנשים אחרים משחקים אחרת היא עלבון כלפיך, מעוררת תעלומה. ראייה סוליפסיסטית כזו של עולם המשחקים היא חסרת כל ערך או ערך עבורך או עבור כל אחד אחר. אם אנשים רוצים לדלג על קרב, כדאי שתמשיך בכך שלא אכפת לך בכלל.
כולם משלמים על המשחק, ולמרות שאין לנו זכויות בעלות מסרחות, אנחנו עדיין נאחזים לפחות בזכות לשחק אותו איך שאנחנו בוחרים. אם אני רוצה לשחקSkyrimעם רמאות ללא קליפ ולעבור דרך כל קיר במשחק, אני יכול. זה יהיה דבר מוזר לעשות, בהחלט, אבל זו לא תהיה בעיה עבורך. ואם אני רוצה לדלג על כל הלחימה ב-Torchlight ופשוט לקרוא את תיאורי הקווסטים, בצדק הייתם חושבים שאני משוגע, אבל זה לא ישנה את ההנאה שלכם מהמשחק בשום צורה.
אני חושב שקרב ניתן לדילוג הוא אפַנטַסטִירַעְיוֹן. אני בספק אם אשתמש בו לעתים קרובות מאוד. אני יכול לדמייןDeus Ex: Human Revolutionלהיות הרבה יותר כיף אם יכולתי לממש את הזכות לדלג על קרבות הבוס הנוראיים שלו, ואני בהחלט יכול לשקול את זה אם אני משחק במשחק פעולה עם ספייק קושי מתסכל שהייתי רוצה לראות את הצד השני שלו. למעשה, נראה לי מוזר לחלוטין שאסור לנו לקפוץ לאף פרק במשחק כאשר אנו מתקינים אותו לראשונה. מותר לנו לעשות עם סרטים, ואף אחד לא יכול למנוע ממך לפנות לפרק האחרון של ספר. אלוהים יודע למה תרצה, אבל אין סיבה שלא.
להגיע לסוף משחק לא צריך להיות פריבילגיה, שנצברו באמצעות עבודת פרך ועמל. זה משהו שאפשר לאפשר לכל אחד לעשות, איך שהוא רוצה. בטח, תרבות ה"הישג" הזו שברה את ההבנה של כמה אנשים, ולעזאזל, קח אותם ממני אם אני מדלג על משהו - איכשהו אתמודד. אבל אני לא מבין למה צריך להגביל מישהו מלראות חלק כלשהו במשחק שהוא קנה מכל סיבה שהיא. ואם דילוג על קרב היא דרך לעשות זאת, אז דלג.
נ.ב. תודה ענקית ל-@caterwail שקישרת אותי לזה:
*איננו מעוניינים כלל בדיון על מסע השנאה הנתעב שהופנה כלפי הפלר בימים האחרונים, וכל הערה לגביה תימחק, ואנו נאסר על כל מי שנבחר. זה לא נסבל. אם נצטרך, פשוט נכבה את ההערות.
