מוות אקראי של חתול עשוי להיות הרגע המזעזע ביותר שאני זוכר במשחק.
אני משחקהאלוהות: החטא הקדמון 2[אתר רשמי], וזו החוויה הראשונה שלי בסדרה כולה. לא ידעתי למה לצפות, אבל כשידעתי שהמשחק יציע רגעים בלתי צפויים, פשוט השתוללתי ברחבי האי שבו הוחזקו יצורים עמוסי קסמים. ובשלב מסוים חתול שחור התחיל לעקוב אחרינו בערך. חתול שחור מבורך מאוד, לא גורם לצרות, קצת מיאודי מדי אבל שום דבר פוגעני מעבר לזה. נראה היה שיש לו מבט מוזר בעיניים, וסיקרן אותי לדעת אם יש יותר באיל הזה ממה שנראה לעין.
לאחר זמן מה התרגלתי לזה, כמעט כאילו היה חבר במפלגה שלנו. הוא היה מגלה את המסלולים שלו אם נטפס למקום שהוא לא יכול, הוא העסיק את עצמו בזמן שהיינו מעורבים בקרבות, ובאופן כללי התלוצץ בצורה מאוד לא מזיקה. הבן שלי קרא לזה, בדמיונו של ילד בן שנתיים, "מיאו", וכך היה. מיאו את החתול.
אחר כך פטפטתי עם כמה מגיסטרים נרגנים מחוץ לשער נעול, באמצע שיחה עם אחד החיילים, שמעתי תחילה קול של חץ משוחרר, אחר כך גרגור חתולים צורמני נורא, ושם על האדמה לידי היו שרידים מדממים של מִיָאוּ. מֵת. הממזר על גבי מגדל תצפית פשוט לקח על עצמו להרוג את חיית המחמד שלי! מיאו התמים שלי, שריחרח בנונשלנטיות, אפילו לא הפריע לכלב הציד שלהם.
הלסת שלי הייתה רפויה, ואז נשארה שם. עיבדתי את מה שקרה. ה-NPC הזה רצח חתלתול של NPC. שוחחתי! לא הייתה אזהרה! ולא יכולתי לעשות כלום - לא רק שהייתי באמצע שיחה עם הקולגה של הרוצח הממזר, אלא כל אלה היו רמה 4, ורק התחלתי, אני רמה 1, ולא יהיה לי סיכוי לחפש צדק אכזרי לחייו של החתלתול הקטן שלי. והלסת שלי עדיין הייתה תלויה פתוחה.
זה היה רגע מזעזע כל כך באכזריות, למרות היותו אני כמובן מבין, לגמרי לא רלוונטי למשחק בכללותו. החתול לא היה חיית המחמד שלי, הוא רק עקב אחריי. לא יכולתי לתקשר איתו בשום דרך משמעותית. זה לא היה "חיית מחמד" במובן שמשחקי RPG מבינים. חתול רחוב נהרג על ידי שומר. שומר ממזר. אבל האקראיות, חוסר האונים שבה, פגעו בי בצורה מדהימה.
משחקים לא עושים את זה! משחקים, ככל שהם הולכים, נוטים להיות כל כך מגושם בכוריאוגרפיה ומאותתים ברגעים שלהם, בדרך כלל פונים לקטעים קצרים לאירועים שבהם הם רוצים לזעזע אותך רגשית. יש כל כך מעט אקראי, כל כך מעט רגעים בכל הז'אנר (ובואו נהיה הוגנים, גם בקולנוע, בטלוויזיה) שבהם קורה משהו לגמרי לא צפוי, ואף אחד בכלל לא נותן שום דבר.
בזמן שזה קורה, לחצתי על השער כדי לראות מה יקרה, מה שגרם לכל השומרים ולבלם שלהם להפעיל לעברי, באופן בלתי נמנע לראות את המסיבה שלי של שני חלשים מתים. אז טענתי מחדש לרגע שלפני פטירת החתול, ועכשיו אני לגמרי מרותק מפחד שמיאו הקטן עלול להיתקל במוות אכזרי בכל רגע. אני לא יכול לחשוב על תקופה שבה ההימור במשחק הרגיש כל כך גבוה.
(אחרי הכתבה: חזרתי לרגע כדי לראות אם זה יקרה שוב, ואכן כך קרה, הפעם כשהדמויות הגיבו על האירועים. השומר (הממזר) נימק את האכזריות שלו באומרו, "מזל רע לשחרר" הם חוצים את דרכך." בוכה.)
