חזרה 4 דםיצא היום, המשחק החדש מהמפתחים המקוריים שלנותרו 4 מתיםזה בהחלט לאנותרו 4 מתים 3, אבל עדיין עוסק בהפיכת גלים של זומבים להתזות על המדרכה הפוסט-אפוקליפטית כצוות שיתופי. וכן, אני עדיין אוהב את זה. זה כיף. זה כל כך כיף. מתי הנוסחה הזו לא מהנה? גרסת השחרור היא, מכמה בחינות, שיפור בגרסת הבטא. הדמויות מתלוצצות יותר, יש לו קטעים קולנועיים, ואם אתה צריך לשחק עם בוטים הבוטים האלה לא מבלים את כל זמנם בירי לתוך קיר הגבס. תקתק, תקתק, תקתק.

אבל כשמשחקים את המשחק המלא בהקשר, עם דברים כמו פתיחה קולנועית וסרטוני הדרכה הכלולים בו, משהו אחר התברר: המשחק הזה הוא גבינה של תחילת שנות ה-00. לא רק בגלל שלרבים מהאויבים יש את אותו המרקם של פיצה עמוסה במלואה.

אני רואה בכך הצהרה הנמסרת בעיקר למטרות מידע. אין משקל מוסרי טמון באמירתי זאת. זה בדיוק מה שהמשחק נראה, וזה אחד הדברים שהופכים את Back 4 Blood לשונה בהשוואה למשחקים אחרים מסוגו ולמעשה Left 4 Dead. אם היית בבית הספר בסביבות 2010-2008, תחשוב על הבחור הזה. הוא התחיל לנסות לגדל זקן ברגע שהוא יכול. הוא חבש כובע פוף וקפוצ'ון ללהקה אי שם בספקטרום לינקין פארק לדרגון פורס. שרשרת ארנק אופציונלית אך סביר; להקת זיעה על פרק כף יד אחד לפחות ללא קשר אם הוא ניגן בגיטרה או לא. הלך להורדה רוב השנים. הבחור הזה הוא עכשיו, בערך, בן 35, ו-Back 4 Blood הוא המשחק האהוב עליו.

הטון של Left 4 Dead היה תמיד די ניטרלי. בטח, זה היה יורה זומבים שיתופי, שפשוט לא הולך למשוך את כולם, והוא הכניס פיסות טעם לנביחות הקרב של הדמות. אבל ב-Left 4 Dead גם הדמויות, לא המשחק עצמו, מעולם לא דיברו באותו טון אקספוזיציוני כמו שהדמות של סילבסטר סטאלון הייתה משתמשת בו כדי לתת עצות לחיים לדמותו של ג'ייסון סטאת'ם בסרט. אבל ב-Back 4 Blood אתקולנועי ראשוןמכיל את חילופי הדיאלוגים הבאים:

גבר מזוקן בשיח רציני על שקית אספקה, תחת תאורה עליונה ממנורות שולחן ביליארד:"סיימתי לשחק לו חיילים, וגם אתה צריך להיות. קדימה כריס, אל תגיד לי שאתה עדיין נופל על ה-BS שלו - במיוחד אחרי מה שקרה לג'ייסון".
אמא, דמות אישה בוגרת חזקה, מצביעה נחרצות על גבר מזוקן:"אל תכניס את הבן שלי לזה!"
[אדם מזוקן נהרג כמעט מיד על ידי זומבי בודד, לפני שאתה ממשיך לכסח מאות מהם ללא הבחנה כמו קבוצת בני נוער בדרך למגלשה הגדולה שדוחפת כל פעוט שהם רואים לבריכה]

זה גם לא רק הדמויות. הכל, החל מהטשטושים השיווקיים ומסכי הפרומו ועד להדרכות והטיפים במשחק, מרגיש כאילו אם זה היה מיושם זה היה בחור עם כותנה מעור שאומר ריצ'י-ליינרים כמו "אם יתברר שהחלב חמוץ, אני באמת זה לא סוג הכוס לשתות את זה." ואתה יודע מה? לעזאזל, בנאדם, צפיתי בכל סרטי The Expandables, והראשון מבין הממזרים האלה יצא ב-2010. מי אני שאגלגל עיניים כשסרטון הדרכה, ככל הנראה באופן לא אירוני לחלוטין, משתמש בביטוי "נעול, צר ומוכן". לרוק" בשנת 2021? ו-Back 4 Blood הרוויח את זה; הרובים מרגישים ללא רבב.

הטון הוא עקבי לחלוטין לתוכן המשחק, כלומר זומבים מתפוצצים כמו עגבניות בשלות מדי. זה לא יהיה כוס התה של כולם, אבל באופן אישי אני מעריץ ידוע של תה, ובמקרה הזה זה יהיה עקבי מבחינה נושאית להחליק מעט משהו חזק יותר ולהעלות איזה גיהנום ארור.

כי הבחור הזה בבית הספר היה גם בחור מגניב! לא היה לו בשר בקר מיוחד עם אף אחד, ולפחות בהזדמנות אחת הוא השיג לך כוס מים כשהקאת אבל בן/בת הזוג שלך היה עסוק מדי בצוואר מישהו אחר בשיח. "אל דאגה," הוא אמר, לפני שחזר לחדר שבו הוא ושאר הקליקה הצמודה למתכת שתו סיידר בטמפרטורת החדר והנהנו בחגיגיות לצד שירי רמשטיין. כמו באטמן, אבל באטניז. אז כאן בשבילך, אחי! אני מקווה שנתקל אחד בשני במשחק מתישהו.