יורוגיימרהביאו את החדשות כי קית' ראמסדייל, הבוס של EA בצפון אירופה, הכריז שהחברה רוצה שכל המותגים שלה יהפכו ל"יקומים מקוונים". זה לא אומר שהכל יהיה מרובה משתתפים, אלא שלכל שחקן לעולם לא יהיה תירוץ להפסיק לשחק במשחקי EA. לְשַׂחֵקשְׂדֵה קְרָב, למשל, בקונסולה בערב, מחשב בשעות חצות, סמארטפון בנסיעה וטאבלט במשרד. כל הנתונים, כל ההתקדמות וההישגים, יעברו ממכשיר אחד לשני, ויאפשרו לשחקן לשחק "איך שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ובמכשיר שהוא רוצה". בואו נחשוב על זה.

קודם כל, זה לא משהו חדש לגמרי.יורוגיימרלהצביע על ההעברה של Galactic Readiness בין אפליקציה למשחק בMass Effect 3, והשימוש בפרופיל מתמשך, אולי חיים על ענן איפשהו, יאפשר עוד ועוד הצלבה בין מכשירים. עם זאת, זה שזה מותר לא אומר שזה בהכרח מועיל. חופש הבחירה הוא טוב, אז "איך שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ובמכשיר שהוא רוצה" זו מטרה ראויה להערצה, אבל מה אם אני מעוניין לשחק רק במחשב האישי שלי, ליהנות מיצירה עצמאית ללא תמריץ להסתכל מחוץ לעבודה עבור מידע זר או חיזוקים סטטיסטיים?

אני נזכר בהכרזה האחרונה של Ubisoft על הקשר בין הכותרים החדשים של Ghost Recon לאיטרציה של פייסבוק, Commander. משחק במשחק פייסבוק יכול להוביל ליתרונות בקונסולה ובמשחקי המחשב האישיים. הופעתיניעור ראש מילולי גדולכששמעתי על זה.

כשאני מחזיר את דעתי לאחור עד 2011, אני זוכר דיבורים קודמים על פרופילים מתמשכים שיוצרים חוויה דמוית RPG במשחקי EA Sports. הקסם של האינטרנט מראה שהזיכרון שלי היה נכון, אולם די נבהלתי לגלותממש כתבתי על זה אזאבל אין לי זכרוןזֶהכָּלשֶׁהוּ.

לי, הכל נראה חלק מאותו תהליך עסקי. צור משחקים עם יתרון תחרותי, אפילו הוספת רמה מסוימת של ניקוד נקודות לנרטיב שלMass Effect, ומקווים שאנשים ישקיעו מזמנם כדי לשפר את הפרופיל שלהם, מקווים שהם ירצו לשפר את עצמם. הדוגמה שניתנה היא זו:

"תאר לעצמך שחקן קם בבוקר, משחק משחק מקוון ב-360 שלו לפני שהוא הולך לעבודה... באוטובוס, בדרך לעבודה, הוא מתרגל את הבעיטות החופשיות שלו בטאבלט שלו. בצהריים הוא מסתכל על ההעברה חלון במחשב שלו בדרך הביתה הוא בוחר את הערכה שלו בסמארטפון שלו: כשהוא יחזור הביתה לשחק שוב ב-360 שלו באותו ערב, כל ההישגים והשדרוגים האלה יהיו חיים במשחק שלו.

רעיון חלון ההעברות עובד בשבילי אבל הרעיון של תרגול בעיטות חופשיות בטאבלט קצת מפריע לי. לא בגלל שאני מתנגד לפונקציונליות חוצה מכשיר אלא בגלל שאני לא רואה איך אפשר לתרגל מיומנות כשמשתמשים בשיטת קלט אחרת לגמרי, ולכן אני מניח ש"מתאמן על הבעיטות החופשיות שלו" פירושו "משקיע זמן כדי להגביר את שלו" נתון בעיטה חופשית". יש הבדל עצום בין שתי ההצעות הללו וזה מחזיר אותי לבעיה שיש לי עם הרעיון של פרופילים מתמשכים באופן כללי: לעתים קרובות מדי הם הופכים לאבני שחיקה שעליהן לשתול את האף שלנו.

אולי אני לודיט. אני כן נהנה מקישוריות וגאדג'טים, כנה אני כן, ואשמח אם אוכל לאתחל טאבלט בזמן טיול ולקבל גישה למשחק האחרון שלי שנשמר ב-Football Manager או משהו מהסוג הזה. אבל לפעמים כל החיבורים האלה לא יוצרים עולם גדול יותר, הם בסופו של דבר ניזונים מעצמם ומדללים את הדבר הזה במרכז; המשחק עצמו. יש פיצול הולך וגובר של משחקים מאז הימים שבהם הכל היה בקופסה גדולה, מאוחסנת במדיה פיזית. כל עוד המשחק נשאר החלק החשוב ביותר בכל 'יקום מקוון', במקום להיות כפוף לפרופיל או לשאיפה לשלמות, אז תן לזמנים הטובים להתגלגל.

אני נמנע מבעיות של 'תמיד מקוון' והאפשרות של רשתות מבוססות מנויים מכיוון שכרגע אני מתעניין יותר איך זה יכול להשפיע על הפיתוח ולא מה קורה לאחר הרכישה. ההרגשה שלי היא שאין להניח שחווית המשחק, יהיה המותג אשר יהיה, מתאימה לדגם מסוג זה. אם יש התאמה בין הרצון להתמדה באינטרנט לבין משחק, נהדר, אבל כמאפיין הכרחי שלכֹּלהמותג, זה עלול להפריע להיבטים של עיצוב שיש להשאיר אותם לבד.