קוראים קבועים יידעו שכבר זמן מה אני מתלונן על מעבר למדינה אחרת. המהלך הזה קרה עכשיו, אבל אם קיוויתם לעדכון איך אני מסתדר עם פאזל וירטואלי ענק, תתאכזבו. כל מה שבבעלותי (למעט מזוודת הבגדים שמר Ryanair הרשה לעלות למטוס) הוחזק בידי המכס. יותר מפלצתי הוא שהדברים שלי למעשה עברו מכס, אבל איזה ממיס ראש מוחלט שלא קשור אליי או לקופסאות העטים שלי - ומי, אני בוחר להניח, ניסה לשלוח מטען של קוקאין ברמה גבוהה לאירלנד - קיבל את כל המיכל נעצר בדבלין.

זה אומר שאני בלי טלוויזיה כבר שבועיים. גם לא ספרים, משחקי וידאו, או אפילו תיק הסרוגה הגדול שלי. לא קיבלנו אינטרנט עד לפני יומיים. זה רק בחסדיו של טכנאי שמביט בכבל HDMI שנתקע בשקע הקיר שלנו, מלטף את סנטרו ואז מושך את הכבלממש קשהשאני מדבר איתך עכשיו. בשבועיים האלה גיליתי שאני חלש. אבל במכת מזל מוחלט הדירה החדשה פונה לנתיב שיט עמוס בשפך הנהר. אז גיליתי גם אהבה עמוקה לסירות גדולות וספייס.