הסכסוך הבלתי נגמר בין Orks של Warhammer 40K לבין הלוחמים הגדולים ביותר של האימפריום של האדם, חיילי החלל, הוא אונובורוס שכבר לכד את כולנו בתוכו. מלחמה אינסופית, שהולידה מספר אינסופי של מלחמות דיגיטליות קטנות יותר במחשבים האישיים שלנו, מה שמבטיח שלעולם, לעולם לא נוכל לברוח.

Warhammer 40K: Sanctus Reach[אתר רשמי] היא תמונת המצב האחרונה של המלחמה, פרשת אסטרטגיה מבוססת תורות, שכמובן מעמידה את Space Marine מול Ork על פני כוכב לכת שממילא אף אחד בדעתו לא ירצה לחיות עליו. הנה מה אני חושב.

זוהי כמובן קרקע מבוקשת היטב, ורק לאחרונה שימשה כנחת היסוד של Warhammer 40K: Armageddon המבוסס על תורות דומה. אוּלָם! הפעם חיילי החלל הם זאבי חלל. תחשוב על חיילי חלל, אבל ויקינגים, וכנראה שכבר יש לך תמונה חיה בראש שלך. חלקם רוכבים על זאבים. הם אפילו יותר מטופשים ממקבילות הפאנבוי הרומיות שלהם, כמו האולטרה-מארינס או עורבי הדם, ומשתמשים בשיטת הדירוג המפוקפקת שלי, הרבה יותר טוב.

לצד יחידות מוכרות יותר כמו דרדנוטס וקרנפים, ישנן יחידות ספציפיות לזאב החלל כמו הניאופיטים הלהוטים, ציפורני הדם, שמסתערים לקרב עם בולטים וחרבות שרשרת; האופנוענים שהוזכרו לעיל, Swiftclaws, ללא ספק לובשים גוונים מתחת לאותן קסדות; וכוהני זאב בעלי פטיש, המסוגלים לרפא בעלי ברית וגם לנפץ גולגולות של אורק. Sanctus Reach מתגאה בסגל מרשים של יחידות משני הצדדים, אולי המבחר הגדול ביותר במשחק של 40K, ולעתים רחוקות תמצאו אחת שלא מתאימה לפאזל של יצירת צבא יעיל.

בשני הקמפיינים רואים את זאבי החלל עוטים את גלימות עור הדוב שלהם, ממלאים את האופניים שלהם ופונים למערכת הטיטולרית כדי להגן על עולמה האחרון מהגאות הירוקה. ועם המשפט הזה נתתי לך פרטים רבים כמו שהמשחק אי פעם נתן לי. הוא שמור בצורה יוצאת דופן ל-Warhammer, חסר דמויות, עלילה או כל רמז אמיתי ליקום שהוא שוכן בו. אפילו תדריכי משימות מתאפקים. במקרה הטוב הם פסקה ארוכה, מעורפלת, ואין להם שום קשר לקרב בפועל.

שני הקמפיינים לרוב ליניאריים וחסרי עלילה, לא באמת משרתים מטרה ברורה. הרוב המכריע של המשימות הן למעשה קרבות התגרות אקראיים, אם כי ללא אינספור אפשרויות ההתאמה האישית שנמצאות במצב התגרות המתאים. יש שלושה עבור כל משימה עיקרית, מיחזור אותה מטרה שוב ושוב. אני מקווה שאתה אוהב לכבוש נקודות ניצחון. המשחק מגביל גם את הסגל שלך וגם את הסכום שאתה יכול להוציא על יחידות בהתאם לגודל המפה, כך שלקרבות יש תמיד סיכוי להתנהל אחרת, אם כי לא מספיק פעמים כדי למנוע מההתכתשויות האלה להפוך למטלה.

המשימות העיקריות מאפשרות לך להציב צבא גדול יותר - לפעמים נבחר בעצמך, לפעמים לא - כדי להתמודד מול עדר אורק גדול בהרבה. גם חיזוקים יכולים להופיע, ולהפוך את הקרבות האלה לקטבות ענקיות שמתחוללות על פני כל המפה. למרבה המזל, המשימות האלה מגיעות גם עם מטרות מתאימות, כמו ליווי הובלות קרנף או הוצאת מטרות בעלות ערך גבוה. עם זאת, באופן מעצבן, Sanctus Reach פשוט לא יכול להשתחרר מהאובססיה הזו עם נקודות ניצחון. ברגע שאתה משיג את המטרות שלך, הקרב נמשך, כשהניצחון עובר לצד השולט ברוב הנקודות עד מגבלת התור.

כל כך נמאס לי ללכוד את הנקודות המחורבנות האלה, וזה התחיל להרגיש כאילו המשחק מתגרה בי. הפחדים שלי הוכחו כשהתחלתי לקבל משימות דו-חלקיות שבהן המטרה הראשונהוהשניהטיל עלי ללכוד ולהחזיק את אותן נקודות. התחלתי לצחוק כמו שאדם צוחק כשהוא עומד לעשות משהו נורא או ממש משתגע. בשבילי זה היה האחרון. הייתי עייף מכדי לעשות משהו נורא נורא.

הבעיה העיקרית בהסתמכות יתרה של Sanctus Reach על נקודות ניצחון היא שזה לא מגיע עם שום מתח שאתה מקבל בדרך כלל כשאתה נלחם נואשות על מיקומים חשובים או מרוצים כדי להשיג את הנקודה הסופית הזו. תראה, האורקים בבירור לא משחקים באותו משחק. יכול להיות שהם עומדים ממש ליד נקודה והם עדיין יתעלמו ממנה לחלוטין. אני נזכר בקרב אחד שבו נאלצתי לסגת מאזור עשיר בנקודות ששלטתי בו, והותיר עדר אויב עצום לחלוטין להקים שם חנות. הם לא טרחו ללכוד אף אחד. בעצם ניצחתי בקרב כי האורקים עצלנים.

אפילו כשהם זוכרים שיש מטרה מעבר לשחיטה מפוקפקת, יש להם חד-דעת בלתי-שבירה כל כך שהם יכולים לפעמים לשכוח את כל הדאגות האחרות. זה אמנם נראה כמו תכונה שאתה מצפה שיהיה לאורק, אבל זה לא הופך אותם ליריב יעיל במיוחד.

בפעם הראשונה שראיתי את הגאות הירוקה עושה מאמץ מרוכז כדי לנצח בקרב אסטרטגית, צלחנו אותו מעל חורבותיו של מתחם תעשייתי רחב ידיים. עשיתי כמה טעויות נוראיות והגעתי ליחידת מפקד אחת ושני ציפורני דם פצועים קשה, חיל הרגלים הבסיסי של זאבי החלל. נותרו שני פניות, ולמען האמת לא הייתי בטוח אם החברים שלי יראו את הסוף. שמתי אותם בכיסוי, נשמתי עמוק ולחצתי על סוף סיבוב. האורקים לא ירו. במקום זאת, הם הסתובבו וצעדו על נקודת הניצחון הקרובה ביותר. לא היה שום היגיון ב'אסטרטגיה' הזו. הם לא היו קרובים מספיק כדי להגיע לנקודת הזמן, וגם אם הם היו, שלטתי בחמישה מתוך חמישה, כך שאחד לא היה עושה הבדל אחד. פשוטו כמשמעו מהאופציה היחידה שהייתה להם לגנוב ניצחון, הם התעלמו בכוונה.

זה פלא שהאורקים כבשו את כל מערכת Sanctus Reach לפני שזאבי החלל הגיעו, כי נראה שהם לא יכלו לכבוש מגרש משחקים. פעם אחר פעם התבוננתי כשהם מתעלמים מכיסוי, בחרו קרבות שהם לעולם לא יוכלו לנצח והסתערו עליי בשמחה, לא אכפתית בעולם. במקום יכולת טקטית, לאורקים יש מספרים ותוקפנות בלתי פוסקת. ואתה יודע מה? בהיעדר AI מוכשר, זו אסטרטגיה שלפעמים עובדת, וחשוב מכך, יוצרת קרבות מרגשים.

המשימות העיקריות של Sanctus Reach גדושות בקסנו ירוק זועם. עד כדי אבסורד. מפות שלמות צבועות בירוק, כמו כל אורק שנולד אי פעם החליט לרצוח את הקבוצה האחת הזו של זאבי החלל. מההתחלה ועד הסוף, הם מציעים קרב אכזרי אחד אחרי השני, כשאתה משחרר את ההיצע האינסופי הזה לכאורה של חייזרים פראיים. זה מתיש, בטח, אבל זה גם המקור לכמה מסעות אינטנסיביים על פני מפות עם צלקות קרב, מנסים כל הזמן להישאר במבנה ולהגן על היחידות החזקות ביותר בזמן שמפלצות אובדניות מקיפות אותך. ועם כל יחידה מסוגלת לנוע מרחק סביר ולבצע שתי פעולות בכל תור, יש מומנטום הגון ויכולת לבצע במהירות התקפות משנות קרב.

עם זאת, מה שבאמת גורם לקטטות הדמים של Sanctus Reach לספק סיפוק, הוא השמחה של צפייה בטרמינטורים עומדים מול טנק שמגמד אותם, או שורות של ציפורני דם צועקות מסתערות על אורקס, חרבות שרשרת רעבות, או העונג הצרוף מלראות את מערבולת הופכים הכל ל ערפל אדום עם מטח אחד. המשחק מלא בפערים דרמטיים ואלימות מגוחכת, ולמרות שאולי לא זוכר דבר אחד מהסיפור שכמעט ולא נוכח, קרבות העניקו לי הרבה רגעים בלתי נשכחים. זו תעמולה די טובה לאימפריום, שגורמת למארינס החלל להיראות בלתי ניתנים לעצירה לחלוטין, אפילו כשהם מתמודדים עם עולם שלם מלא באויבים.

ובכל זאת יכולתי להפסיק לשחק עד סוף הקמפיין הראשון ולא להסתכל לאחור. לא היה מה להשקיע בו, ואדם יכול רק להרוג כל כך הרבה אורקים ולתפוס כל כך הרבה נקודות ניצחון לפני שהם מתחילים להטיל ספק בבחירות החיים שלו. אני מנסה להימנע מהסוג הזה של התבוננות פנימית כשאני יכול. לתכנון היחידה והסיעה של Sanctus Reach ולמכניקה הגמישה מגיע קמפיין הרבה יותר טוב ופחות יעדים ממוחזרים כל הזמן.

Warhammer 40K: Sanctus Reach יצא כעת ב-Windows viaקִיטוֹרעבור £23/$30/€28.