לא משנה כמה מפחידים הסלעים של משחק מפחיד עשויים להיות, זה תמיד מנחם לדעת שהם לא באמת יכולים לפגוע בך. אלא אם כן, כלומר, הם למעשה אבנים אמיתיות שנסרקו לתוך המשחק עם טכנולוגיה מפוארת, והמקור עדיין אורב שם איפשהו בערפל, מחכה להכשיל אותך. זה הטרור האמיתי שלהיעלמותו של איתן קרטר, האימה הלא קרבית מובילה אותםסופת כדוריםותיקים האסטרונאוטים. הכנופיה מציגה את שליטתה במדע הפוטוגרמטרי המסורתי, או מחליקה המון תמונות יחד כדי ליצור מודל תלת מימד.

הרעיון הגדול הוא שעם עולם משחק הבנוי מאובייקטים אמיתיים סרוקים ולא מאותו קומץ של אמנות חוזרת ומרצפת בעבודת יד, הם אומרים, השחקנים "יפסיקו לראות נכסים ויתחילו לראות את העולם". מה שכנראה מועיל כשמנסים להפחיד את המבקרים בו.

ההיעלמות של הפוטוגרמטריה של איתן קרטר משתמשת בעשרות, או אפילו מאות, תצלומים של מקומות ופריטים כדי ליצור בילויי התלת-ממד שלו, הסביר איש החלל אנדז'יי פוזננסקי ב-פוסט בבלוגאֶתמוֹל. האמנים שלהם נכנסים לנקות את הדוגמניות ולחתוך כמה סקיליונים מהפוליקאונט, אבל הם יסתיימו עם חתיכת סלע, ​​או פסל, או עמק ייחודי, שחוק ונלחץ כאילו ידה המשתקת של אמא טבע עצמה.

המוח שלך כן שם לב כשהדברים אינם נורמליים. כמו במשחקי וידאו. גם אם ברמה הלא מודעת, המוח שלך מצביע לך על כל אותם טקסטורות אריחים בצורה מושלמת, כל אותם משטחים שחוקים באופן שווה, הכתמים האלה שהונחו בכל המקומות הלא נכונים - ולוחש לך באוזן: LOL!

בסיפור מפחיד על בלש עם כוחות על טבעיים שמסתובב ביער בחיפוש אחר נער שנחטף, אתה כנראה לא רוצה ששחקנים יעשו LOL ובטח שלא ROFLing.

הנה, מפחידבוזlder (לחץ עליו לתצוגת סיבוב תלת-ממדית מלאה):

והמפלים הכי מוזרים (במשחק, כמובן, יהיו מים נעים כמו שצריך):

של פוזננסקישֶׁלְאַחַריש עוד המון דוגמאות, כולל כמה מתי סריקה תלת מימדית משתבשת.