בפעם הקודמת שכתבתי על הרפתקת הרופאים מוצצת הדם של דונטנוד הבלתי מתים,עַרפָּד[אתר רשמי], זה היה בגלל שהם פרסמו 14 דקות תמימות של קטעי משחק. ובכן, יש עכשיו עוד עשר דקות מהדברים שמביאים אותנו לפרק סיטקום אמריקאי בערך של כניסות ויציאות של ערפדים:
יותר ויותר, Vampyr מרגיש שזה תיק אחיזה של משחקים אחרים. לקצה המזח היו כמה הדים שלVampire: The Masquerade - Bloodlinesמבחינת האסתטיקה, אבל בעיקר אני מקבל חבורה של משחקי RPG די גנריים עם כמה אלמנטים שלחסר כבודזה לא אומר שאין מקום למשחק כזה, רק שהוא דועך מהר מהזיכרון ולא מעורר שום עניין או רגש חזק. משחק מוצק.
אני חושב שהדבר השני מבחינתי הוא שהמתח הליבה של הדמות הראשית הוא פשוט כל כך משחקי וידאו - פרגון או ערק. האם תשקוט את צמאונך המתים או תשרת את שבועת היפוקרטס? שוב, זה לא דבר רע כשלעצמו, אבל אני לא מוצא את זה מעניין כמו שאולי היה לו אם לא הייתי משחק במשחק כזה קודם. זה גם מלווה בפעימות סיפור כמו בחור צדקה שמתערפד ובסופו של דבר מביים גרסה מילולית של קודש קודש כשהוא מנשנש בשר אדם.
אני כן מוצא את עצמי רוצה לשחק בו, אבל הדחף הוא בגלל שאני רוצה להעריך אם זה טוב בתור אחד ממשחקי סוף השבוע החזקים האלה. אתה יודע לאיזה סוג אני מתכוון. אני חושב שהקיצור הוא שהם משחקים של 7/10 - Enslaved: Odyssey to the West היה אחד מאלה בשבילי, וגם מסעות הפרסום של משחקי Call of Duty מתאימים לסוגר הזה.
בכל מקרה, Vampyr תקום מהמתים בנובמבר 2017.
