קוראים קבועים יידעו שכבר זמן מה אני משחק בשקטקֶרֶן, בונה עיר מקסים מימי הביניים בגישה מוקדמת, ומדי פעם אני קופץ כדי לעדכן אותך. העדכון האחרון היה בעייתי, כי כחלק מרשתות ייצור המזון שלי שאבתי יותר לחם מאשר ישו והנס שלו, וובכל זאת תושבי הכפר א) לא אכלו את זה וב) התלוננו שהם רעבים.

מאז שהכתבה הזו עלתה, שני אנשים פנו אליי כדי להסביר (באדיבות רבה) שכל הנושא היה לגמרי באשמתי. אחד מהם היה אנדי מנהל הקהילה של המפתח Polymorph, והשני היה איש נחמד בשם ברנדן, שאינו מזוהה עם Polymorph, אבל הוא פשוט יותר טוב ממני במשחק.

זו הייתה הטעות שלי: בקרן, כמו בהרבה בוני ערים, אתה יכול לאגור פריטים, למקרה שאתה רוצה לחסוך חבורה של משאב מסוים למסחר או לפרויקט בנייה, או מה יש לך. אגירת המלאי אוסרת על סוחרים בשוק למכור את הפריט המדובר. אני חושב שאתה יכול לראות לאן זה הולך.

בשלב מסוים בעבר הרחוק קבעתי לחם לאגור - אולי בגלל שהאפיפיור הגיע לבקש צרור לחם, כפי שהוא עושה באופן מפורסם מעת לעת. ואז שכחתי מזה. תיארתי לעצמי את המצב כעומס של אידיוטים זועפים שמסרבים לאכול מזון טוב לחלוטין על בסיס חיטה. אבל זה יהיה נכון יותר לדמיין כפריים מורעבים חולפים על פני מאגרים עצומים של לחם טעים וטרי, בעוד אני, אדונם, בו-זמנית הפכתי לא חוקי עבורם לאכול אותו והתעצבנתי עליהם על היותם רעבים.

על ידי ישיבה במגדל שלי, צועק "למה אתה לא אוכל את הלחם!?" ליד תושבי העיר, אני אפוא שליט אכזר וסרקסטי כאחד, גם אם רק במקרה. הכנס כאן בדיחות פוליטיות אקטואליות משלך על כל המצב.

בכל מקרה, היום, בבושת פנים, לא אגרתי לחם, וכולם נעשו הרבה יותר מאושרים, מהר מאוד.

למעשה, הרבה שיפורים הסתיימו בזמן קצר מאוד היום. שתי כנסיות כפריות הורחבו, כלומר הצורך של אנשים לשבת בבניין קר ולהרגיש מעט אשמה התמלא טוב יותר, והתחלנו לבנות כנסייה ממשית (ללא קידומת כפרית). בקרוב, כל כפרי יהיה חלק מקהילה!

גם הפאב הסתיים, אז העיירה הזו היא, בעצם, כמעט מקום אמיתי עכשיו.

עם זאת, השיפור האהוב והמרגש ביותר עליי הוא שבניתי משק חלב קטן ובניין גבינה. הפרות נראות מרוצות כמעט סופני. ומקום הגבינה טוב במיוחד להראות את הפרטים המקרובים שקרן עושה כל כך טוב. אפשר לראות את כל הגבינות הקטנות, ישנות ומחכות לאכילה, על המדפים. מממ, גבינה מקסימה.

היעדים לטווח ארוך ממשיכים להשתנות. עכשיו כשהפאב נגמר, אנחנו צריכים לעשות כמה חיפושים זהירים בתחומי האלכוהול והציד. ככל שיותר כפריים מבצעים שיפורים בבתיהם, הביקוש לבגדים הולך וגדל, כך שגם שרשרת הייצור צריכה להתרחב. כמו כן, אני בונה בחשאי משרד מס, אבל אף אחד לא אומר את זה לתושבי הכפר. הם חיים באוטופיה יותר מדי זמן. מלבד עניין הלחם. אבל זה היה בליפ.