הקסם של הקסם האחרון הרס את העולם, ואני כל כך כאן בשביל זה
משחקים צריכים לחשוב בגדול כשגורמים לקסם להרגיש מסוכן
יותר מדי לחשים במשחקים הם רק וריאציות על כדור האש האמין הישן. אשף שולח טיל לעבר המטרה. המטרה מתה. אולי הם סוטים מעט כמה מהר הם מתים, או כמה גדול שטח ההשפעה. אולי במקום כדור אש זה ברק רעם, או גז רעיל, או אלומת אור. פש, אני אומר. פיש! איפה הרִיאָלקֶסֶם? איפה הקסמים הקטקליזים שלוקחים ימים או שבועות של הכנה, ואז משנים את העולם עם טקס גורלי יחיד?
המשחקים האלה יכולים ללמוד משהוהכישוף האחרון, משחק טקטיקות רוגואליטיות המבוסס על תור על הגנה על הכפר שלך בכל לילה מפני המוני חיות מוטציות שמגיחות מהערפל הסגול המקיף את העולם כולו. בכל פעם שאני מתחיל משחק חדש ב-The Last Spell, אני תמיד צופה מחדש ברצף הפתיחה המצוין, שקובע בתמציתיות סצנה מחרידה של קסם שנדחף רחוק יותר ממה שאנחנו רגילים לראות ברוב הבדיוני בכלל, שלא לדבר על משחקים.
המבוא מציג לנו עולם במלחמה אינסופית וחסרת משמעות, שבו אמן ארכי מגלה את המקבילה לנשק גרעיני - סוג של קסם סגול המסוגל ליישר עיר ברגע. אבל מנהיגי העולם הזה הבינו מאוחר מדי את ההשלכות הנוראיות של הנשק החדש. במקום ללמוד את הלקח ולהנהיג פרוטוקולי הרתעה והפחתת הסלמה, העולם היה הרוס לחלוטין מהקסם החדש, והשאיר רק כיסים קטנים של ניצולים.
שום דבר לא מונע ממשחקים לחקור גרסה אפלה, חזקה יותר ובלתי נשלטת יותר של קסם הווניל שכולנו כל כך רגילים אליו.
הנשורת מהקסם הגיעה לא בצורה של קרינה, אלא במקום כערפל סגול שממנו החלו להשריץ ולהצטבר יצורים איומים שעברו מוטציה. הרצף מסתיים בכך שמספר לנו שקבוצת קוסמים שמחפשת לבטל את אפוקליפסת הקסם מצאה "לחש אחרון" שאם יושלם, יסיר כל קסם מהעולם לצמיתות.
לפיכך הבמה מוכנה למשחק אסטרטגיה רוגלייט מסוגנן מאוד, חלקהם מיליארדים, חלקטקטיקות סופי פנטזיה, שבו השחקן חייב להגן על הכפר שלו מהסלמה בהתקפות מוטציות בכל לילה, ולעצור אותן מספיק זמן כדי שהקוסמים בכפר ישלימו את הכישוף האחרון וימחו את הקסם מהעולם. קור, כמה זה מבריק להתקנה?
זה רעיון פשוט באמת. אפוקליפסה גרעינית, אבל קסם במקום מדע. אני מניח שאם תרצו, תוכלו לטעון שהלחש הורס את העיר ב"הלחש האחרון" הוא עדיין בעצם כדור אש - רק כדור ממש ממש גדול. ואני צריך להבהיר, לפני שמישהו יתרגש יותר מדי - הקסם שיש לגיבורים שלך גישה אליו כשזה מגיע למעשה להגן על הכפר שלך הוא הרבה יותר רגיל. אין לך גרעינים ענקיים, אני חושש.
ובכל זאת, The Last Spell ממשיך לחקור את ההשלכות מרחיקות הלכת והקטלניות של קסם בעולם פנטזיה, ומסתיים בתפאורה שמושכת אותי הרבה יותר מכמעט כל עולם משחקי וידאו מלא קסמים אחר שאני זוכר. אני מבין למה קשה להכניס לחשים משנים עולמיים למשחק בפועל - איזה סיוט לקושי באיזון זה יהיה - אבל אין דבר שמפריע למשחקים אחרים לחקור גרסה אפלה יותר, חזקה יותר ובלתי נשלטת יותר של קסם הווניל שאנחנו הכל כל כך רגיל.
אני חושב שרוב הקסם שאנו רואים בסיפורת הוא די, ובכן, "בטוח", מחוסר מילה טובה יותר. מאוד מוגדר, ניתן לשליטה, צפוי. ולמעשה זה זוכה לשבחים (בצדק) על כך, עם מערכות קסם גאוניות כמו אלה של סדרת Mistborn של ברנדון סנדרסון, סדרת Old Kingdom של גארת' ניקס וסדרת Runelords של דיוויד פרלנד (אם להזכיר קומץ מהאוסף האישי שלי) לעתים קרובות נראות כמו זוהרות דוגמאות לקסם בסיפורת הודות לכל הכללים השקולים בקפידה השולטים בקסם של העולמות הללו. ואל תבינו אותי לא נכון, אני אוהב את כל הספרים האלה וחושב שהקסם בהם הוא פנטסטי לחלוטין. וכדאי לקרוא אותם אם עדיין לא עשית זאת. אבל אני חושב שהייתי רוצה גם לראות עוד עולמות פנטזיה כמו זה של הלחש האחרון, שעוקפים את הצורך בחוקים נוקשים השולטים בקסם, ובמקום זאת מציגים אותו באור הרבה יותר מחריד ובלתי ניתן לדעת. אנחנו צריכים עוד קסם שיכול להרוס את העולם.