אם אתה לא מתרגש מ-Stringe Horticulture אז אתה משקר או טועה
מיד התאהבתיגננות מוזרהכששיחקתיההדגמה, ועכשיו היו לי כמה שעות עם מבנה תצוגה מקדימה ארוך ומלוטש יותר, אני אפילו יותר מאוהב. אני לא מבין למה זה לא המשחק הכי מצופה של כולם אי פעם. תארו לעצמכם אם כל מצערי הצעקות הנוראיים שמשחקים במשחקי מלחמה יניחו את נשקם ויקחו צמח מוזר וספר טקסונומי. איזה עולם זה יהיה! ללא ספק עולם עם יותר חנויות צמחים, בכל מקרה, אם כי כנראה לא מוזרות כמו Strange Horticulture.
אתה יורש את החנות הזו, יחד עם הסודות שלה, מפה מתקפלת של האזור שאפשר ללכת לחקור, ומדפים של דגימות צמחים מוזרות. לפעמים יורד גשם. זו אווירת אוקטובר אמיתית. יש תעלומה מוזרה, הכוללת כת ורצח - זר במסכת ירקן יפה מגיע לחנות, לפעמים, כמו גם הבלש נאבק לפתור מספר רציחות מטרידות באזור. אבל מה אכפת לי מזה? אני משחק תפקידים עמוק בתור גננת.
לבניית התצוגה המקדימה עצמה היו כמה שיפורים בהשוואה להדגמה. הציור הנסתר שלך של חפצי חפצים הוא קצת יותר קל לארגון, הכלים שלך לבחינת צמחים קצת יותר חלקים ומהירים יותר לשימוש. ישנה אפשרות לתייג אוטומטית של צמחים לאחר שזיהית אותם. אבל עדיין יורד גשם, והחתול שלך עדיין מסתכל למעלה בעצבנות כשאתה מצלצל בפעמון כדי להתקשר ללקוח הבא.
בחיים האמיתיים, אני לא טוב בצמחים, ולכן אלה שיש לי כוללים תכונות כמו "מתמודד היטב עם הזנחה". אבל במשחק הזה, אני המומחה שאנשים מגיעים אליו כדי לקבל עזרה. וזה כל כך טעיםשִׁיטָתִי, מפעיל את Strange Horticulture. מישהו יבוא ויתאר בעיה. ואז בקש צמח שהם שמעו שיעזור. אתה פותח את ספר הצמחים הגדול שלך כדי למצוא תיאור ושרטוט שלו, ואז מעיין בחבר'ה המרשרשים על המדף שלך.
ככל ששיחקתי זמן רב יותר, כך שקעתי עמוק יותר בתפקיד. העברתי את העכבר שלי במורד רשימת שמות הצמחים בספר שלי, כאילו העברתי בזהירות את האצבע על הנייר העבה, כדי לתת ללקוח הצגה. "מממ. כן. אני בטוח שנוכל לעזור לך בזה," הייתי ממלמל, לפני שהסתובבתי למדפים שלי. בהתחלה סידרתי את הצמחים שלי לפי צבע, שלדעתי נראה מאוד יפה:
אבל אז, כשקיבלתי כמה בקשות למשהו שכבר זיהיתי, שיניתי למערכת אלפביתית עבור צמחים מסומנים:
"אה כן, הכחול הנודד. זו פטריה, כמובן. מימיי, ה-Ws הם בדיוק ככה..." אם כי כמובן, הלקוח שלי יפחד לעקוב, בהתחשב בכמה מוזרים אני וגם החנות שלי. ועם הזמן, וכשסידרתי וסידרתי מחדש את הדגימות הצבעוניות שלי, זכיתי לזהות חברים ותיקים כמו Lemon Dandy, Fox Button ו-St. John's Poppy רק ממראה העין.
מאוחר יותר, כאשר אתה מקבל רמזים מוזרים בחלומות ועוקב אחריהם כדי למצוא צמחים חדשים ומרגשים במקומות ביצות מוזרים באזור, חשדתי יותר ויותר. בין לקוחות הייתי נוקב במפה עם הרמזים האלה - אחד שנהניתי ממנו במיוחד היה רק כרטיס קרוע עם איקס בעיפרון, כמו גם אחר שביקש ממני למצוא את נקודת ההצטלבות בין ארבעה מיקומים - והיה מחזיר את שלי במהירות. ניירות ומכתבים למגירת השולחן שלי כשלקוח חדש התקרב. לא רציתי שהם יראו את מה שגיליתי, או את החפצים המוזרים שעבדתי עליהם...
התעלומה המתמשכת מסקרנת, ולקראת סוף בניית התצוגה המקדימה היא כללה כת אפוקליפטית מוזרה מבוססת צמחים שביקשה אותי להצטרף אליה. אבל אני הכי מאוהב בלהיות חנות צמחים מוזרה. לפעמים אתה חייב למצוא צמח על ידי השוואתו לצמח שאתה כבר מכיר. לפעמים אתה חייב להסתכל היטב על הסקיצות ולבטל את התשובה השגויה על ידי השוואת שעווה של עלים או ספירת מספר עלי הכותרת. לפעמים עדיין לא מצאתם את הצמח המסוים הזה, אז אתם חייבים לחקור! הפעלת גננות מוזרה היא תעלומה בפני עצמה.
אין לי תיוג אוטומטי, לא: אני אקטלג בקפידה את כל הצמחים שאתה מביא לי. אני אעביר סירים על מדפים ואשאף ריחות שונים. אני אדע איזה מהפרחים האלה הוא רעיל ומי הוא התרופה. אני רוצה מצב חנות אינסופי שבו אני יושב בחנות, מקשיב לגשם בחוץ, ומוכר למישהו כובע גג של Sunset, מסביר שלפעמים קוראים לזה כיפה מסריח, ומצביע על הזבובים המספרים שמקיפים אותו. מעולם לא חשבתי שאגיד את זה, אבל: תעלומת רצח תכלס. הצמחים בסדר, אז מה אכפת לי?