אני רוצה חזיר שלם, לא חצי חזיר
לאחר חצי שעה תצוגה מקדימה מעשית עםצבעים קוליים: אולטימטיבי, אני נזכר באיזו מהירות הקיפוד המפורסם ביותר בעולם באמת. אם אני כנה, 30 דקות לא היו מספיק זמן כדי לתפוס אחיזה איתנה בדייר הגן הזה.
Colors: Ultimate הוא רימאסטר של פלטפורמת 2010 במקור עבור ה-Wii, ששופץ בזמן ליום הולדתו ה-30 של סוניק. זה התקבל היטב על ידי המעריצים באותה תקופה, אז אני מניח שעכשיו זה הגיוני לשפר את HD. אבל אם אני בוחר דרך האבק הכחול שנותר בעקבות Sonic Colors Ultimate, אני נשאר עם התחושה שאני פשוט מעדיף את הקיפוד המהיר כשהוא מתמקד בלהלך מהר.
לפני 11 שנים, סוניק נסע לפארק השעשועים המרושע של דוקטור אגמן ומנע ממנו לשעבד גזע חייזרים של חוצנים ב-Sonic Colors. אתה מצפה ללא פחות מקיפוד עם רגליים כל כך גדולות. אתה הולך מהר; אתה אוסף טבעות. קוֹלִי. עכשיו Sonic Colors חוזר, ויחד עם תווית Ultimate הדברים נראים יפה יותר, יש מצב חדש, ויש הפעלה חדשה. בבליץ שלי עם היונק הקוצני, לא הספקתי לנסות את המצב החדש של Sonic Colors Ultimate, או אפילו את ההפעלה החדשה של Wisp. עם זאת, רצתי בכמה מהרמות המוקדמות ביותר של המשחק, שראו אותי נקרע דרך אתר נופש טרופי ועולם בנושא פודינג.
ובדיוק כמו ב-Sonic Colors של פעם, הרמות הללו עוברות בין נקודת מבט של גלילה צדדית לחזית. באחרון, אתה ממהר בקטעים מפותלים שלא יהיו במקום ב-Mario Kart - אוTeam Sonic Racing, אני מניח. מדי פעם אתה קופץ מעל בריקדות, או מתחמק מדרכם של רובוטים מגעילים, או טוחן את נעלי הספורט שלך על מסילה ארוכה. כשאתה חופף ברמות האלה, מד חיזוק מתמלא, המאפשר לך לעבור מגה-מהיר ולנתץ שורות של רובוטים.
הקטעים האלה די מהנים, מכיוון שאתה באמת מקבל תחושה של קצב וזרימה. בידיים על הידיים, זה היה נדיר שאי פעם עצרתי כדי לתפוס מטבע מיוחד או מיכל של חבטות כלואות, כך שהמומנטום נדחף לנצח קדימה. והכל הרגיש חלק להפליא, שרשרת יחד את הכשות, הטחינה והחיזוקים האלה בזמן שהלכתי לעבר קו הסיום.
בין הקטעים הללו משולבים גם כמה סיביות צדדיות. אתה תעבור באלגנטיות מטעינה קדימה לטעינה הצידה. כלומר, אם אתה לא עושה נגיעה של פלטפורמה או מסלול לאחור. גלילה צדדית היא כמובן סגנון סוניק קלאסי, הדומה למה שאתה מוצא בוסוניק מאניה, שבו אתה קופץ על קפיצים כדי להטיל אותך למעלה, או לולאה-דה-לולאה חזרה דרך מנהרה נסתרת כדי לתפוס את השלל המבריק הזה.
ההחלפה ב-Sonic Colors: Ultimate אכן שינתה את הדברים בצורה יפה למדי, אז לא סתם עברתי על המקבילה של מסלול מרוצים כל הזמן, אלא אפילו תוך חצי שעה זה נעשה קצת צורם. קיבלתי את התחושה שאני מסתובב בין שני Sonics: אחד שרוצה ללכת מהר, ואחד שרוצה לעצור ולהריץ לאחור מדי פעם. אחד שועט במורד מסלול, בונה מומנטום, ואז השני נכנס ומאט לזחילה קלה (במונחים סוניקים, לפחות).
הוויכוח על צורתו של סוניק אינו חדש. יש דיונים מתמידים בין מעריצים על אילו תקופות של סוניק הם הטובים ביותר, והטשטוש הכחול היה בעומס של פלטפורמות דו-ממד ותלת-ממד שונות בזמנו. אני מניח שקבלת תצוגה מקדימה של Colors: Ultimate בדיוק הדגישה שזה מוזר לדמות שיש לה את אחת מהצהרות הכוונות הפשוטות והאייקוניות ביותר בכל המשחקים יכולה להיות גם משבר זיהוי מתמשך כזה.
זה לא שהגישה הטובה משני העולמות הזו לא עובדת. זה נראה כמו רמאסטר HD חזק, זה אחד המשחקים האהובים ביותר של סוניק, ועדיין יש לו את כל מה שהיה פופולרי בקרב מעריצים במהדורה המקורית שלו. אם אתה כבר יודע על Sonic Colors, אתה בטח כבר יודע אם אתה תאהב את Ultimate. אבל אני? אחרי התצוגה המקדימה הזו אני לא יכול להשתחרר מהתחושה שעדיף לסוניק להתחייב רק לדרך אחת ללכת מהר.