ברוכים הבאים לעיר העירומה
לאחרונה, הצלחתי להרבות בכיסיםסיקרים. היתרון העליון לעשות זאת הוא שאתה יכול אפילו לשדוד פריטים שאנשים ציידו. זה כולל, מסיבה כלשהי, את הבגדים שלהם. כן: הם לא מבחינים בךמסירים את בגדיהם.זו דרך שימושית להפוך את האויבים המוגנים בכבדות לקצת פחות קשוחים לפני שאתה הולך להרוג, וזו בערך הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב שזה נכלל.
זו גם דרך להשפיל אוכלוסיית NPC שאין לה מושג שהיא מושפלת, והיא תמשיך להתייחס אלי בנימוס למרות שיכולתי לראות את הפטמות שלהן. הסיבה שלי הייתה ברורה: כל אזרח בודד של וייטרון חייב להיות מופשט לתחתונים. לקח לי ערב אחד ארוך ומוזר, אבל הצלחתי. ברוכים הבאים לעיר העירומה. ולא היה להם מושג על עירום משלהם. או שהם עשו זאת? כשדיברתי איתם, התחלתי לקבל את התחושה המצחיקה שהם יודעים מה קורה אחרי הכל...
(הערות חשובות לפני שנתחיל:
1) אני נותן לכולם לשמור על הכובעים והנעליים שלו. רק מנומס, באמת.
2) כן, יש לי כמה אופנים ויזואליים שרצים כאן, בעיקרשיפור דמות XeniusוSkyrim Enhanced Shaders.
3) לחלק מהדמויות הממוקדות בשאיפה יש בגדים מיוחדים ולא גנריים שלא ניתן להסיר.)
והנה מה שהיה להם לומר על זה:
"מה הקטע, אתה לא יכול לסבול את המראה של אשת נורד חזקה?"
"אתה יודע במה לא בסדרSkyrimבימים אלה?" אני חושב שפשוט יכול להיות.
"תן לי להראות לך את הכוח של טאלוס!" זה מספיק קרוב, תודה.
"צריך לפקוח עיניים." קצת מאוחר לזה, חבר.
"הכל למכירה, ידידי.הַכֹּל."אז אני יכול לראות.
"כדאי לך לנסות את בשר הצבי, זה טעים." אף פעם לא שמעתי שקוראים לזה ככה.
"אני בטוח שיש לנו משהו שאתה צריך." אבל איפה שומרים את זה?
"יש כאן כמה חלקים טובים אם אתה מחפש לקנות." אין הערה.
"יש לנו הרבה פלדה ללוחמים בגברים." מממ-הממ.
"אל תחשוב לרגע שאני לא לוקח את החובות שלי ברצינות כמו שהג'רל לוקח את שלו." אין שום סיכוי שאוכל לקבל את הרעיון הזה, גברתי.
"איש קטן ומזלזל, אבל יש לו מלאי טוב."
"אין אף אחד גבוה ואדיר באולמות האלה." בָּרוּר.
"אל תחשוב על זה אפילו." מאוחר מדי.
"טוב, שלום." אה, היי.
"בא לשוחח עם זקנה, הממ?" אממ.
"בא לעשות את המעשה הטוב שלך להיום?" לֹא. לֹא. לֹא. ואל תחשוב שהישענות פרובוקטיבית על הכרישה האלה תשנה את דעתי.
"לא מניח שתכשף את החרב שלי?" צִחקוּק.
ואז נתפסתי מנסה להרים שריון של איזה שומר. מה שלא הלך טוב מדי:
בתור נוכל לכל החיים, לא התכוונתי לוותר בקלות. נְדִיבוּת? כֵּלֵא? נו-אה, חברה. אגרוף להרבה מכם!
ובכן, הם לא היו ממוגנים במיוחד.