ישנן דרכים אינסופיות שבהן הורים יפשלו בגידול ילדיהם. זה די מכריע לקבל את זה שיהיו דברים שאתה טועה בהם, רעיונות שנראו כל כך נכונים באותו זמן שיחזרו לרדוף אותך, טינה הנבנית למרות הכוונות הטובות ביותר. ואז יש את הדברים שאתה מבין שאתה טועה בצורה נוראית בדיוק בזמן שהם קורים. טובי, בן 23 חודשים שלי, חושב לשחק משחקים זה "עבודה".

טכנית זה נכון. העבודה שלי כרוכה בכמות נכבדת של משחקים, כך שכאשר אני יושב ליד השולחן שלי ומשמח או נאבק במשחק, אני בהחלט בעבודה. זו הדרך המוזרה שבה אני מחזיק את הילד בחפיפות ובמכנסיים. וצריך להעביר את זה לטובי, כי אני עובד מהבית. "אבא לא יכול לשחק עכשיו, טובי, הוא עובד."

זה היה בלתי נמנע, אני מניח.

טובי עכשיו, כשראה בקר משחק, ירים אותו ויכריז, "טובי עובד." לא "טובי א-עובד!" אין שום סימן קריאה. זה רציני קטלני. יש "פאה-לייאי" (משחק), שמערב מכוניות וחופרים, ויש עבודה, שכוללת ישיבה מול צג PC ונהיגה במכונית מעמידה פנים או חפרנית. (שתי הביקורות האחרונות שלי היומכונות ענק 2017והמאפיה השלישית, על הבכי בקול רם.) אין סיכוי שזה נגמר בטוב.

עכשיו כשנכנס לחדר העבודה שלי, טובי מודיע מיד שהגיע הזמן שהוא יתחיל לעבוד. מה שאומר שאני צריך להרים אותו לחיקי ולהגיש לו את בקר ה-360 (המנותק). הוא "משחט" אותי, בזמן שאני שולטת בחשאי בכל מה שקורה על המסך. השבוע זו הייתה החוויה המפחידה ביותר בניסיון לשחק את Mafia III הנוראה יותר ויותר מבלי שמשהו לא הולם יופיע על המסך. פירוש הדבר הוא ללא דיאלוג, הימנעות מכל מריבות, ובעצם לנסות לנהוג במכונית ברחובות בצורה הכי שומרת חוק שיש. למרבה המזל הוא עדיין לא יודע מה זה רמזורים/איך הם עובדים, אז אני יכול לברוח מלהפעיל אותם. אבל הוא מאוד מבין במעברי זברה ("כביש רצועה, תחזיק את יד אבא") אז אני צריך להאט או לעצור לגמרי בכל אחד מאלה.

אחרי כמה דקות אני אומר לטובי, "תודה שעזרת לאבא בעבודתו!" וטובי יורד, כל הכבוד.

אבל מה קורה אחר כך? הוא מגיע לבית הספר, והמורה אומרת, "נכון, כולם הגיע הזמן לעבוד", ויהיו הפרצוף הקטנה והמבולבל הזה, כנראה הרוס, שמחכה ליציאת משחקי הווידאו ובמקום זאת יגלה שאומרים לו לעשות את שלו. טבלאות זמנים.

ואיך אני אי פעם אגרום לו לעשות שיעורי בית?! "תפסיק לשחק משחקי וידאו ותמשיך עם אוי מי אני צוחק." (שיעורי בית הם התעללות אכזרית ומטופשת של צעירים ולעולם לא אכריח אותו לעשות זאת בכל מקרה, כמובן).

הילד המסכן צפוי להלם כל כך נורא. ויהיה לי הסבר בלתי אפשרי לעשות.