עוד שנה, עוד טיול לחפירה. מפתה לחשוב על כדורגל כלא יותר מאשר מגרש משחקים של מיליארדר רצוף שחיתות ומסוגל להפחית אוהד עד דמעות מכל הסיבות הלא נכונות. המשחק היפה יכול להיות מכוער ביותר. אבל עדיין יש סיפורים על ניצחונות זעירים, על הרג ענק והישרדות ברגע האחרון, ועל טרסות סוחפות רוח בערב חורף.מנהל כדורגל 2015לוכד את הדמעות ואת הניצחונות, אבל השנה יש מנה קצת יותר כבדה של הראשונים. הנה מה אני חושב.

יש כמה אנשים, כך נודע לי באופן אמין על ידי פורומים ותגובות באינטרנט, שמדלגים על שנה של Football Manager כשהבציר לא נראה חזק במיוחד. אני לא מהאנשים האלה.

למי שכן קונה את הגרסה החדשה מדי שנה, ההזדמנות לגשת לנתונים מדויקים בעולם האמיתי ודירוגי שחקנים מעודכנים היא משיכה גדולה. אני לא עבד לנתוני העולם האמיתי כי חלק עצום מהעניין שלי במשחק טמון ביכולת שלו ליצור עתידי כדורגל חלופיים - מתחילים עם שחרור של עונה חדשה מרגיש כמו ללחוץ על כפתור האיפוס בניסוי מדעי מרתק. כל החריגות מהנורמה נמחקות וחזרתי לאותו עולם שכולם משחקים בו.

במובן הזה, למרות שאני מעריך את הדיוק של הנתונים הטריים, זה גם משהו של רוח סערה שלא דואגת לבית שלקלפיםמדבקות פניני שבניתי. הקריירה האחרונה שלי ב-FM 14 רצה ב-2036 והחלטתי מההתחלה שאנהל קבוצות בכמה שיותר מדינות. מקורות מספרים לי שדיוויד מויס החליט עכשיו לחקות את הגלובטרוציה שלי, עם פוסט בליגה הפרואנית השנייה בתור לעונת 2015/16.

למה בכלל לעבור לגרסה חדשה של המשחק? אני יכול להצטרף לחפירות ההיסטוריות בהן Champ Manager 01/02 עדיין נחשב לפסגת המשחק היפה ולא לנטוש את העולם שבניתי בכל פעם שספטמבר מתגלגל, מתכונן להתחיל הכל מחדש.

מעבר לטריקיות של הטקטיקה וההתפתחות הנרטיבית של העולם המדומה, Football Manager מרתק אותי כי זו סדרה שהתקרבה לטעון לשכלל את הנוסחה שלה בעבר. במקום פשוט לעדכן את גיליונות הקבוצה, עם זאת, Sports Interactive שכתבו קטעים שלמים של המשחק, כמו גם הוספת רכיבים כדי לשקף את הטבע המשתנה של הכדורגל.

בדרך כלל אני מוצא את התהליך מעניין גם כשהתוצאות מאכזבות. מהדורה זו היא חריגה. לראשונה מזה שנים, הגעתו של מנג'ר הפוטבול גורמת לי להתרגש לעבר ולא להתרגש מהטינה. עדיין המשכתי הלאה, FM 14 נדחק כעת לכל ריק שנמצא מעבר לפח המיחזור, אבל אם יש משהו יוצא מן הכלל כדי להצדיק את הקפיצה, עדיין לא מצאתי אותו.

בשנים האחרונות כיוון הסדרה השתנה משמעותית. בגדול, Football Manager מתרחק מהמופשט - פסי סליידר וסטטיסטיקות - ולכיוון הדמיה של החובות האמיתיות של אדם האחראי על ניהול קבוצת כדורגל. יש עדיין רמות של הפשטה כמובן - אף Oculus Rift לא איפשר סימולציה של בעיטה במגף בתסרוקת של מישהו כשהוא מוקף בגברים מיוזעים עירומים - אבל הדגש הוא על מתן הוראות וניהול שיחות עם ישויות בודדות במקום שליטה על גיליון נתונים סטטיסטיים מ על גבוה.

מבחינתי, החדירה של מכניקת RPG למשחק היא חיובית. תפקידי שחקן, שהורחבו ושופרו השנה, מרתקים יותר מיד מהדיוק המעורפל באופן פרדוקסלי של מסך מלא של סליידרים, ושיחות פרטיות ופגישות צוות מוסיפים אישיות למשחק. האינטראקציות עם דמויות בתקשורת, חברי מועצת המנהלים והשחקנים כולם טובים כפי שהיו אי פעם, ויש הצצה מפתה למה שהם עשויים להפוך בסופו של דבר, אבל FM 15 הוא עוד צעד אחד בדרך ארוכה.

עם המהדורה הקודמת, Sports Interactive הגיעה לאחד מהיעדים שלהם, תוך שיפוץ של הטיפול בטקטיקות. בעוד שההיבטים מונעי הדמויות של הסדרה התרחבו גם ב-14, הם ייצגו את תחילתו של רעיון ולא את סופו. מערכות יחסים צריכות להיות חשובות לאורך זמן, בעסק הכולל תנועה ממועדון למועדון, ושינוי נאמנות, כמו גם לחץ לייצר תוצאות, מצד התקשורת והמנהלים כאחד.

FM 15 דוחפת לעבר מערכת שמפיקה את המירב מיריבות, משחקת על זיכרונות של ניצחונות והפסדים בעבר, כמו גם מילים קשות שהוחלפו באמצעות המגפון המעוות של התקשורת. בקריסת המספרים, מאחורי הקלעים, כנראה יש הרבה מכונות שמניעות את מערכות היחסים האלה מאשר ב-FM 14, אבל המעבר לשכנע "שחקנים" ולא גיליונות נתונים גורם לי יותר לשפוט מה יש על הבמה ולא האלמנטים הפועלים בכנפיים.

עבור אלה שמאצילים שיחות צוות ומסיבות עיתונאים, חלק מהתוספות יהיה חסר משמעות, ועבור אלה מאיתנו שנהנים מהיבט משחק התפקידים של המשחק, יש מעט חדש במונחים של אפשרויות דיאלוג או תגובות. בתוך כמה עונות, שיחות וכנסים הפכו לצפויים וחוזרים על עצמם כמו הפרשנות של אנדי טאונסנד.

באופן דומה, תפקידי השחקן לא שונו באופן דרסטי. מצאתי את ארבעת הערכים החדשים שימושיים הרבה יותר בעבודות ניהול ברמה גבוהה יותר מאשר בתפקידי הנוכחי ב- Bury FC (כמו מנהל ג'וניור מתוסכל, בקושי פספסתי קידום ב-2014/15 ו-2015/16, חייתי מעבר ליכולתי ואני עכשיו נאבק עם הכספים שלי) אבל זה כנראה ריאלי. תגיד לאיזה מגן ליגה 2 של בשר ותפוחי אדמה להופיע כמגן כנף הפוך והוא בטח ישאל אותך את מי הוא אמור להיות מחבק בזמן בעיטות קרן.

מנוע המשחק החדש אטרקטיבי, אבל ראיתי יותר טעויות הגנתיות ממה שצריך לצפות. במיוחד כאשר משאירים כדור דרך לשוער, נראה שלשחקנים יש הרגל לכבות למרות נוכחותו של יריב והאופי הסטטי של האיש בין הקורות. כבר חלו שיפורים בשלב הבטא אבל במשחק ההתקפה נראה כי יריות מזוויות הדוקות במיוחד פוגעות במטרה לעתים קרובות יותר ממה שסביר. שחקנים יודעים את זה גם, מסוגלים לחשב את הסיכויים המדהימים ומעדיפים לקחת פופ במקום לחתוך את הכדור בחזרה לחבר.

מבחינת הצלחה מוחלטת, הממשק והסקאוטינג הם המקומות לחפש. לממשק לוקח זמן להבין, כמו עדכון מערכת ההפעלה שלך ומציאת שהלחצנים התחלפו במסך, אבל המידע מקושר בצורה חכמה מעמוד לדף, וניתן לבצע את רוב המשימות הקטנות על ידי לחיצה מהניוזפיד ולא התעמקות בתפריטי משנה. אם משהו שכנע אותי שהקפיצה ל-FM 15 הייתה כדאית, זה זה. הממשק משתנה.

ככל שהמשחק מורכב ובעל פוטנציאל מבלבל, ממשק מודחק בחוכמה לא ניתן לרחרח אבל זה מאכזב לא להתלהב מיצירת הדמויות או מערכות היחסים במקום זאת. הגבול בין אימונית למנהל טקטי, והסטטיסטיקה שמתייחסת לדמות השחקן שלך, אין מספיק השפעה ישירה על העבודה היומיומית כדי להיות משמעותית. ברגע שלחצתי על האפשרויות בתחילת הקריירה שלי, לא מצאתי סיבה לחשוב עליהן שוב.

הצופים נעים יותר, ותואם את המסלול האמין יותר של הסדרה. כישרון לא ידוע הוא כבר לא שחקן הנוער של שרדינגר, עם פוטנציאל להיות או בלאגן או מסי בעוד כמות לא ידועה, ומתגלה כאחד או אחר רק ברגע שהסקאוט מסתכל עליו. סקאוטינג של שחקן כעת מצמצם את טווח הסטטיסטיקה שלו וככל שאתה מסתכל יותר, כך הקריאות נעשות מדויקות יותר. ידע על אזורים גיאוגרפיים ותחרויות שונות, או צופים בעמדה לפקוח עין על אזורים ואינדיבידואלים, מושך כל נתון למספר האמיתי שלו. נהלו מועדון מוכה עוני ונגזר עליכם להצביע על שחקנים המיוצגים על ידי בלבול של מספרים. חתמו עליהם, הכירו את החולשות שלהם, והאמת הנוראה מתגלה.

צריך לתת קרדיט גם לטקטיקות התגובה של מנהלים יריבים, אם כי אי אפשר לשפוט עד כמה התכונה הזו תחזיק מעמד לאורך חודשים של משחק. עם זאת, נראה שיש תגובה ישירה וברורה יותר למצבים במשחק, עם יותר גמישות שמוצגת מה-AI. חילופים טקטיים, תגובות לפציעות ולפיגור, ונגד תוכניותיו של השחקן עצמו נראים מגוונים יותר וישירים יותר.

אין ספק שבזמן הזה בשנה הבאה, אשחק ב-FM 15 יותר מכל משחק אחר. זה חלק מהחיים שלי והגרסה הזו לא פגומה מיסודה, אבל על פני השטח זה צעד תינוק בתהליך המתמשך ורוב השינויים מרגישים כמו קצוות של מערכות שעדיין פועלות לקראת הטמעה לאורך קריירה.

אֶשׁתָקַד, אמרתי ש-FM 14 "מרגיש כמו פסגת הדור המסוים הזה" ואולי זה נכון בחלקו, אבל טבעה של הסדרה הוא שבמקום שבו השיפוץ הטקטי כמעט הושלם, ההקדמה המכנית של הדמות רק התחילה . הרחבת הסימולציה של FM 15 והקדמה המתמשכת של היבטי משחק תפקידים בונים לקראת משהו אבל כרגע, עדיין יש הרבה פיגומים במקום.