כיצור קטן יותר שדומה במעורפל לאדם אמיתי, בהחלט היה לי סקייטר וואנאבי מביךשָׁלָב. חלמתי להרים קרשים עם גלגלים קטנים מעל קרשים גדולים יותר, ללא גלגלים, בעודי נועלת נעלי ליצן ענקיות ולא מתאימות. אבל אז הציפיות שלי - ואתה יודע, הגוף שלי - התרסקו בחזרה אל האדמה, והתוצאה היא הרבה דם. אז החלטתי להרחיק את הפנים שלי רחוק, רחוק מבטון, ותוך כדי כך קניתיהסקייטר המקצועני של טוני הוק. ואז לא יצאתי יותר החוצה. אז אהבתי את זה מאוד, זה מה שאני אומר. ועכשיו Activision מייצרת אותו מחדש - או ליתר דיוק, THPS1 ו-2, בחבילה אחת - ומשחררת אותו בפלטפורמה הידידותית ביותר למחליקים מכולם: PC.

אז זה קצת מוזר, אבל אני לא מתלונן. מאוחר יותר, משחקי טוני הוק הסתבכו בקווי עלילה חסרי טעם ובשפע יתר של תכונות מוך שנבעו בבירור מהתבטאויות חוזרות ונשנות של "אוי אלוהים, איך אנחנו מצדיקים את ההמשך של השנה", אבל THPS 1 ו-2 היו פשוט כיף.

כיוון שרק התרגלנו לרעיון שהאינטרנטיָכוֹלתופס בעידן הפלייסטיישן, מרובה משתתפים מקוון הוא התכונה החדשה הגדולה ביותר כאן. Free Skate גם נשמע נחמד, בהתחשב בכך שמרד צעיר מבוסס לוח לא צריך להיות מוגבל במגבלות זמן. והוקמן - "מצב משחק שבו שחקנים עפים סביב רמות ואוספים סדרה של כדורים צבעוניים לפני שנגמר הזמן (חשבופק-מןעל סקייטבורד)" - לפחות נשמע, אה, מעניין.

כמו כן, והכי חשוב, בערך חצי מהפסקול המקורי הכל כך גרוע-זה מדהים חוזר - אם כי מי זה מי של "רגע, מי זה?" מסגר את הרשימה. בלי קשר, זה בהחלט נותן מענה לנוסטלגיה, אבל אשקר אם אגיד שאני לא קצת מעוניין. לגבי מתי זה יגרום לכולנו להרהר אם אפשר להיוולד עם שם משפחה מושלם יותר למקצוע שבחרת, עדיין אין תאריך. גרסת ה-Xbox Live Arcade יוצאת ב-18 ביולי, אבל המחשבים האישיים הוצמדו רק ל"כמה שבועות אחרי". אבל אז, מה זה כמה שבועות כאשר אתה בעצם רוכש מכונת זמן מסוף שנות ה-90?