מסע הזקן[אתר רשמי] הוא חידת נוף מתונה יפה ומתחשבת המצוי במיטבו כאשר הוא מתמקד בפרטים זעירים או בתענוגות מוזרים. האינטראקציה יכולה להתפתל לקהות אבל יש רגעים של יופי מלנכולי שאפשר למצוא ושהם עצורים מספיק כדי שזה הופך את כל העניין לכדאי. הנה מה שאני חושב:

צפו ביוטיוב

מסע הזקןהאם אתה עוזר לדמות של איש זקן לחצות שטח כשהוא יוצא לטיול מעורר זיכרון. מטרתו המדויקת של המסע מתגלה רק בסופו של דבר, אבל לבשר המשחק זהו חוט שמחבר את הוויגנטים המספרים את האירועים המרכזיים בחייו.

כדי לנווט, השתמש בעכבר כדי לגרור פיסות נוף למעלה או למטה עד שהם חופפים זה לזה. לאחר מכן הזקן יכול להשתמש בצמתים האלה כדי לדלג משכבה אחת של הנוף למשנהו, וזה שינוי פרספקטיבה מעניין.

מבחינת הממשק, כאשר אתה מזיז קטעים, קבוצה של קווים צהובים מונחת על המסך שמראה לך אילו משטחים ניתן להזיז וכתמים צהובים קטנים מסמנים נקודות חיתוך כך שיש יותר בהירות אם הזקן יהיה ביר לזוז על פני הפריסה שלך.

אתה לא יכול להסתובב עם השכבה שאתה עומד עליה כרגע, אז בשביל כמה חידות תצטרך לטרוף את המטען האפור-רעמה שלך קדימה ואחורה בזמן שאתה מסדר את המרעה וההרים, או ללחוץ על עדר קטן של כבשים כדי שהם לצאת מהדרך.

במיטבו זה תענוג. אהבתי את הקטע שבו הזקן עלה על משאית והמשאית נוסעת לאורך כבישים הרריים מפותלים בצורה ממש נעימה כשאתה גורר אותם למעלה ובחזרה למטה.

פעמים אחרות זה תסכול קפדני. קטע עם רכבת היה נוטה לעצור-להתניע בצורה מעצבנת כי היה קשה להבחין בעכבר בצבע הפסטל שלי על רקע הנוף בצבע הפסטל, ולכן לא עיקמתי את הארץ מהר מספיק. ישנה גם בעיה שלפעמים אתה לוחץ כדי להזיז כבשה, אבל זה יתחיל את הגבר לצעוד למקום הזה, כך שתמצא את עצמך צריך לבטל את התנועה הזו לפני שתעשה את הדבר שהתכוונת.

המצלמה יכולה גם להיגמר בכמה נקודות מביכות, לזוז לקטע אחר של המסך אם אתה מתרחק מדי או עם גוש גדול של אדמה שמסתיר את המסך לזמן מה, כי עברת לתצוגה קרובה יותר תוך כדי סיבוב של צלע הגבעה מפריע. אני תוהה אם זה מכונאי שהרבה יותר נחמד להשתמש בו על מסך מגע, נותן לילד למשוך את הקרקע לכאן ולכאן באצבעות דפוקות או להחליק את החלקים האלה בעצמך כשהוא מכורבל על הספה. במחשב זה פשוט לא ממש הדהד.

הנגיעות הזעירות של אנימציה או אמנות נחמדות לאין שיעור. היה רגע - רגע קטנטן, קטנטן שבו הזקן נמצא פתאום בקו העין של ילד צעיר כששניהם נוסעים ברכבת והוא עושה את הגל הקטן הזה שאני תמיד מוצאת את עצמי עושה כשאני פוגשת מבט של פעוט שובב בציבור. תַחְבּוּרָה. זו הייתה מחווה כל כך מוכרת ואנושית והבנתי שמעולם לא ראיתי במשחק לפני כן. לאחר מכן הוא מסתובב ומביט מבעד לחלון, נזכר בילד שלו. מבחינתי, חמש השניות האלה של משחק שנמשך אולי שעה היו הופכות את כל העניין לכדאי.

זה משחק קל מבחינות מסוימות. חידות התנועה לא מרגישות לעתים קרובות שהן מוסיפות משהו לחוויה מלבד להעסיק אותך ב"אינטראקציה" והמסקנה הרגישה... מיהר? אני לא בטוח אם אני ממש מתכוון למהר במובן שהוא מהיר, אבל זה הרגיש כאילו לא היה לו את האגרוף הרגשי של כמה רגעים קודמים ושאם אתה רוצה את הטלטלה המלנכולית הזאת תצטרך לעבוד בשביל זה . בלי ללכת לספוילרים מלא הייתי אומר שזה קטע שבו הייתי מעדיף שהמשחק יכתיב את הקצב במקום לאפשר לשחקן ללחוץ כדי להתקדם כי אני חושב שהשהייה בפרק הזמן הלא נכון או אי-השהייה בכלל ישפיעו על הרגש שם. אני גם חושב שצריך לוותר על שליטה יהיה משמעותי.

מבחינת החוויה הכוללת, גיליתי שלמרות שהמשחק עצמו יכול לסטות לקהות או רגשנות, הגרפיקה הייתה נפלאה באופן עקבי. סערה ששלחה את הגלים להתנפץ על צוקים הרגישה סוערת ומסוכנת במידה הראויה, בעוד שלווינייט שהוצב במסע הרחוק לצפון היה יופי אתרי מדהים לחלוטין ואלמנט אנושי מנוגד שביטאו קוקטייל רגשי במורכבות שאני לא משייך למשחקים . הגדרתי את זה כטפט שולחן העבודה שלי כי זה הרגיש חשוב ויפה.

אה, וקטע בלוני אוויר חם! כל כך יפה!

וכך, המסע של האיש הזקן הוא משחק עם כל עקצוצי העונג האלה, אבל בו העניין הבין-תתי מרגיש לעתים קרובות מטומטם. זה קצר מספיק כדי שעדיין תוכל לבחור את התענוגות האלה גם אם אתה לא מרוצה משאר האינטראקציות, אבל אתה לא יכול שלא לתהות, מה אם זה היה מוצא דרך לגרום לכל העניין לזרוח?

המסע של הזקן יצא עכשיו - זהו5.03 פאונד ב-Steamעם הנחת ההשקה (5.59 פאונד בדרך כלל) וכן זמינה לנייד דרך חנות אפל ואנדרואידס.