אתה יודע איך, לפעמים, משחקים נראים כל כך טוב שאתה פשוט רוצה לאכול אותם? אתה רוצה להדפיס את כל צילומי המסך בנייר צילום מפואר ומבריק, ופשוט להכניס אותם לפה שלך? אתה מכיר את התחושה הזו? כן, זה מה שאני מרגיש לגבי משחק הרומן החזותי הקרובNecrobarista[אתר רשמי].

צפו ביוטיוב

זאת אומרת, אנחנו כנראה הולכים להסתכל אחורה על שנות ה-2010 ולתהות מדוע לכל משחק וידאו אינדי היה סוג כזה של זוהר שקיעה עדין ששלט בפלטת הצבעים שלו. אבל לא אכפת לי. אני אוהב את זהFirewatchשטף חמימות שיש ל-Necrobarista, כמעט כמו שאני אוהב את תיבות הדיאלוג בסגנון שרלוק שנראות כאילו הן חלק מהעולם.

(-אל תזכיר את שרלוק,– לוחש קול בשאט נפש. -אנחנו לא מדברים יותר על שרלוק.-)

הרעיון מאחורי הכל טעים כמו האומנות: בית קפה במלבורן שבו מתערבבים בין החיים. אני מקווה למשהו באמצעגרים פנדנגוואולי, טרי פראצ'ט/ניל גיימן, מעין גישה חמה, שנונה, אבל מוזרה למוות, אבל קשה לדעת בדיוק מה הטון מהטריילר הקצר.

משחקי כביש 59 מתארים אותו כ"רומן ויזואלי מקורי המשלב סיפור מתח על טבעי עם מצגת קולנועית מסוגננת המושפעת מאסתטיקת אנימה" שזה, וואו, משפט ארוך, אבל מרמז שנקרובריסטה יהיה אולי דומה למשחק הברמנים של 2016VA11-HALL-Aאבל עם קפה במקום אלכוהול. או אולי גם אלכוהול. לפעמים קפה לא מספיק, אתה יודע?

אני מקווה שנראה יותר מ-Necrobarista לפני יציאתו באוקטובר השנה.