צל מורדור[אתר רשמי] יש את אחד ממהלכי הקרב המספקים ביותר במשחקים. זהו מונה כפול פשוט, המתבצע על ידי הקשה על כפתור המונה פעמיים כאשר אויבים נפרדים תוקפים אותך בו זמנית. אתה, הריינג'ר טליון, חוסם התקפה אחת. כדי להתמודד עם האחר, אתה מזמן לורד אלווי אל-מת בשם Celebrimbor, שיוצא מגופך בצורת זעם כדי לפרגן את חרבו של האורק ההמום ומפיל אותם באדמה. בכל פעם שזה קורה חלק ממני רוצה לקפוץ מהמושב שלי ולצפת.

קל לפטור את מערכת הלחימה של המשחק כעוד שיבוט של Arkham Asylum. זה חולק קווי דמיון עם סגנון ה-beat-em-up של באטמן, בכך שאתה מקפץ בין אויבים, מחליף בין תקיפה לפריז כאשר מופיעה הנחית הכפתור הרלוונטית. אבל יש לו מספיק גיוון, נזילות ואולי הכי חשוב - גוש כדי לייחד את עצמו.

ברצינות, באטמן הוא טמבל בהשוואה לטליון. בטח, ברוס וויין יכול לשלוח אדם לטוס עם אגרוף בודד לחזה, אבל האם יהיה לו האומץ לצלול פגיון בבטן של אורק תוך שהוא מסתכל ליצור מת בעיניים, לסגור את הפגיון הזה קצת ואז לקרוע אותו לחזור החוצה שוב? לֹא. הקטלניות המוגזמת, בסביבת פנטזיה כמעט מצוירת כזו, אומרת שאני אף פעם לא בטוח אם לחייך או להתכווץ.

Shadow of Mordor גם הרבה יותר סלחן ממשחקי Arkham. אתה יכול להפריע להתקפות שלך עם מונים, מה שאתה לא יכול בארקהם. קשה להפיל את הלהטוטים המשולבים - גם אם תלחץ על כפתור המונה בטעות כשאף אחד לא עומד לתקוף אותך, אתה עדיין יכול לשמור על רצף הפגיעה שלך. כנ"ל לגבי התחמקות מאויבים. בעיקרון, זה לא קשה לצבור רצף של 60-70 פגעים, ואתה מקבל מסיים קרב קטלני ומזעזע בכל נגיחה 8 שאתה יכול לשחרר מתי שאתה רוצה.

אבל חכה רגע, אני שומע אותך בוכה, זה לא נשמע קצת... קל? ובכן כן, זה קל, בכך שאם קבוצה של 10 נהמות מתנגשת עליך לא תהיה לך בעיה להוציא אותם. אבל זה רק אומר שאתה יכול ליהנות מהשוטט במורדור עוד יותר, להרגיש כמו אראגורן וירטואלי כשאתה זורם פנימה ויוצאת מהדלפקים, עורף את ראשו של אורוק ימינה ושמאלה. וככה זה כנראה צריך להיות, בהתחשב במה שמסוגלים גיבורי סרטי שר הטבעות.

ובקרוב תתקלו ביריבים קשים יותר. כאשר קבוצת האורקים הזו מלווה בקשתים, קראגורים עם ארבע רגליים, חודנית, אורוק מוגן וקפטנים, הדברים מתחילים להיות מעניינים. הקרב נשאר חלק כמשי, אבל אתה צריך להיות יותר טקטי. אתה צריך להוציא את הקשתים והחנית קודם. אתה צריך לצאת מהדרך של התקפות בלתי ניתנות לחסימה של ראשי מלחמות אורוק, ולעבור מכשול מעל מגנים כדי לדקור את המפעילים שלהם בגב.

קל להיות המום: אם אתה מתכנן את ההתקפה שלך בצורה לא נכונה, בקרוב תהיה מוקף ב-20 אויבים, כשמאחוריהם שכבה של תוקפים מטווחים. מונה אחד החמיץ ויתנפלו עליך ויהרגו אותך. ובגלל מערכת 'Nemesis' של המשחק, המוות שלך חשוב. הם נותנים לקברניטי האורקים שהרגתם הזדמנות להתארגן מחדש ולחדש את מספרם, מה שעלול לבטל שעות עבודה.

ההסלמה הזו מצוינת. אני תמיד תוהה אם אני צריך להסתכן ללכת למפקד המלחמה הבא או להשקיע יותר זמן בבניית הכישורים והיכולות שלי. ויש הרבה כאלה: אתה ניזון בטפטוף של צינור אינסופי לכאורה של כלים וטכניקות. אם אתה משועמם עם חרב, עבור לקשת והקפיץ כמה אורוקים בראש בהילוך איטי, או תירה ברגליים שלהם כדי להצמיד אותם למקומם כשהם בורחים. אם נמאס לך מזה, התגנב מסביב ו'התעלל' באויב במתקפת התגנבות אלימה ששולחת את אורוק אחר לרוץ קילומטר. או פשוט להטביע הבזק זעם כדי להמם כל אויב שנראה באופק אם אתה לכוד בקהל.

היכולת האהובה עליי היא כזו שמכפילה ובהמשך המשחק משלש את ציון המשולב שלך אם תזמן את התקיפות שלך נכון. זה לא משהו נוצץ, אבל זה הופך את Shadow of Mordor למשחק קצב שבו מצופה ממך ללחוץ על כפתור ההתקפה בדיוק כשההחלקה האחרונה מתחברת תוך שמירה על סיכויים להתקפה נגדית.

אני רק רבע מהדרך בסיפור הראשי בשידור החוזר הנוכחי שלי, אבל כבר גזרתי את רוב ראשי המלחמה - חשבו על אובר-אורקים עם אלות מסיביות שפגעו ממש חזק. ויתרתי על העלילה, ועזבתי את גולום לשוטט במורדור לבד. כי כל מה שאני רוצה לעשות זה לדקור גלים וגלים של אורקים בגרון, ו-Shadow of Mordor נותן לי לעשות את זה בסטייל.