כל אלו הם התמונות שצילמתי בתערוכה - אם תרצו לראות את הגרסה הגדולה יותר פשוט תלחצו עליהן.

"בכל המשחקים שלנו עד כה היה אלמנט של עבודת יד, אבללומינו סיטיעלה לתואר שני."

קתרין בידוול, מנהלת שותפה של הסטודיו State of Play, לוקחת אותי לסיבוב בתערוכת GameCity שלהםלומינו סיטידגמי משחק. אם אינך מכיר את Lumino City, אפשר לסלוח לך על כך שאתה חושב שכל הכרטיס והחיווט הזה הם לגמרי קונספט שיווקי, שמביא יצירה דיגיטלית לעולם הפיזי שלנו. למעשה זה הקוטב ההפוך. Lumino City נוצרה כמודל ארכיטקטוני פנטסטי רחב ידיים בחיים האמיתיים לפני שהוסבה בקפידה למרחב משחק דיגיטלי.

"היו לנו אנשים שאמרו 'באיזה מנוע השתמשת כדי לקבל את אפקט התאורה הזה?' וזה כאילו, ובכן, הייתה לנו מנורה..." צוחק בידוול. "עם [קודמתו] Lume לקחנו את זה במזוודה למשחקי טוקיו ואנשים חשבו שזה אביזר שיווקי - לא, זה המשחק שלנו!"

המשחק יצא רק מאוחר יותר בנובמבר, אבל בידוול מנחה אותי בתערוכה, ומסביר יותר על הדגמים המוצגים והאתגרים הכרוכים ביצירתם. "אנחנו לא מתכנתי תלת מימד טבעיים", היא אומרת. "אז זה היה דבר טבעי לנסות וליצור משחקים בצורה אחרת".

Lumino City היא הרפתקת פאזל נקודה ולחץ המספרת את סיפורה של לומי, ילדה קטנה שמחפשת את סבא החטוף שלה. זהו ההמשך למשחק הקודם של State of Play, Lume - מאמץ דומה אך בקנה מידה קטן יותר.

"השקנו את Lume כדי לוודא שאנחנו מסוגלים למכור את המשחק הזה וזה היה משהו שאנשים רצו - שנוכל אפילו לעשות את זה פיזית. זה לא נותן ל-Lume מספיק קרדיט אבל זה היה סוג של הוכחה לקונספט לעיר הגדולה הזו. תמיד רצינו לעשות", אומר בידוול.

בשלב מוקדם, הצוות הביא את האדריכלית קתרינה סטיוארט כדי לשתף פעולה בעיצובי העיר. זה אולי נשמע מוזר בהתחשב בארכיטקטורה נוטה להיות מזוהה עם לבנים פונקציונליות ויצירות טיט - למה לא מעצב פנים? אבל יש הרבה ארכיטקטורה ניסיונית ונרטיבית שם בחוץ, במיוחד בתחומי פרויקטי אדריכלות בשנה האחרונה. חביב אישי היה תומס היליירנדידת מל ויהודיתשהייתה חלק מתערוכת הקיץ של RA בשנת 2010.

"היא הייתה נהדרת", אומר בידוול. "לא התמקדנו כל כך בעיצוב משחקים, זה היה יותר על יצירת חללים מעניינים ושונים שיתנו למשתמש דרך אחרת לחקור סביבה.

"לומינו סיטי היא לא דמיון קסום לגמרי. בטח, יש בית שהוא גם מצלמה אבל רצינו לצלול לתוך המציאות. הדברים מוכרים אבל לא לגמרי. זה לא עולם פנטזיה אבל זה לא עולם שאנחנו 100% לָדַעַת."

במבט מסביב בתערוכה אתה רואה המון נקודות התייחסות שונות - עיצוב וטיפוגרפיה של הרכבת התחתית של לונדון, של אדוארד הופרנייטהוקס, מבני מחקר ממשלתיים משנות ה-40 וה-50. יש משרד כרטיסים קטנטן מוזנח עם דוכן כרטיסים קטן, לוחות זמנים וכרזות לגרסה של Lumino City ל-Circle Line. נקודות ההתייחסות שלו ברורות, אבל מה שלא ברור הוא הקשר המשפחתי לחומר המקור.

המנהל המשותף של בידוול הוא לוק וויטאקר. סבו היה אדריכל שעבד בתכנון חללי פנים עבור תחנות רכבת תחתית בלונדון כמו אוסטרלי וארנוס גרוב בשנות ה-30. יש גם קשרי משפחה וחברים אחרים - אביו של בידוול הוא חקלאי ולכן שמו מתנוסס עליהם בשקים קטנים של תפוחי אדמה. אבא של וויטאקר הוא יצרן תכשיטים ולכן הוא הכין עבורם את האוכל. ידיד אמן נייר יצר את הבנטינג והכביסה המורכבים. "זה בהחלט היה עבודת אהבה", כך מנסח זאת בידוול.

אבל עם כל ההשפעות השונות והחלקים השונים של העיר, יהיה קל לאבד את תחושת האחדות החזותית. "זה אחד הדברים הגדולים שהיינו מודעים אליהם וניסינו לשמור עליהם", מסכים בידוול. "הרבה מזה נמצא בתאורה. הדגמים כולם שונים ורצינו שאנשים ירגישו שהם רואים משהו חדש ורענן בכל פעם שהם מגיעים לסצנה אחרת. [שמרנו על תחושת אחדות] באמצעות וודאות התאורה הייתה דומה בסצנות שונות והדירוג בסרט לאחר שצילמנו אותו. יש גם כמה [אובייקטים שחוזרים על עצמם] שהופכים קצת לחתימת המשחק, למשל, הם נמצאים ב-Lume גַם."

ברגע שהצילומים צולמו ניתן היה להוסיף אפקטים קטנים בפוסט הייצור שסיימו את הסצנות, וגרם להם להיראות חיים יותר. לחדר התחנה התווסף אבק, למשל. גם את לומי ודמויות חבריה היה צורך להנפש ולהוסיף.

"האתגר הגדול ביותר היה לגרום לסרטון לעבוד עם האנימציה כך שהוא לא נראה צורם", אומר בידוול. "לחבר'ה האלה [היא מציינת כמה מהדמויות הקטנות שנוספו בשלב האנימציה] יש צללים קטנים במקומות הנכונים מה שמציב אותם בסצנות - לומי נראית כאילו היא באמת עומדת מאחורי משהו. ואז יש השתקפות של העגורן בזכוכית כיפה - זה לא היה שם ממש זמן, אבל כל הפרטים הקטנים האלה ממש עוזרים שהדמויות נראים כאילו יכולנו לצלם אותם.

ברוב המשחקים המורשת שלהם היא לרוב מבחר של קבצים דיגיטליים על שולחנות עבודה, מסמכי עיצוב ופנקסים ממולאים. עם Lumino City יש עיר קטנטנה ממשית הממוקמת בצד של כמה הרים זעירים התומכים בגלגל ענק מסתובב המארח סירה אדומה זעירה.

"אנחנו קרקס נודד עכשיו!" צוחק בידוול. "אלה היו בקופסאות כבר שנתיים בסטודיו שלנו, אז כדי להיות מסוגל לקבל את זה כאן ולהציג את זה ולקבל תגובות של אנשים זה היה מבריק. אנחנו מקווים לעשות עוד תערוכות בשנה הבאה. זה נחמד כי הצגת משחקי מחשב יכולה להיות כולם מבוססי מסך זה היה נהדר שאנשים יכולים לראות משחקים נוצרים אחרת."

Lumino City ישוחרר בנובמבר 2014