אם משחקים מלמדים אותנו משהו, זה שתמיד יש משהו מעבר לפינה. זה אופטימי, נכון? אה, הייתם חושבים שכן, אבל הפילוסופיה של המשחקים מורכבת יותר. לפעמים מה שנמצא מעבר לפינה הוא DEATH, וזה מה שהחלון השמיני שללוח שנה לבואמלמד אותנו. מה זה יכול להיות?
שֶׁלָה...האגדה של גרימרוק!
ג'ון:אשם שנפלתי לתוך זוהר הנוסטלגיה, כשראיתי לראשונה את גרימרוק לא יכולתי שלא להתרגש כי זה הזכיר לי את Dungeon Master. זה הספיק בשלב הטריילר של התצוגה המקדימה. אבל זה היה יכול להוביל לאכזבה הרבה יותר גדולה.
זה ממש לא. למעשה, זה עלה בהרבה על הציפיות של הזיכרונות שלי, והפך למקור נוסטלגיה משמעותי משלו. זה היה RPG מבריק, היה בעל הקסם של להיות מבוסס מסיבות, והצליח לגרום לתנועה מבוססת אריחים להרגיש מודרנית.
זה היה גם חיבור משחק פנטסטי בין אבא שלי לביני, והוביל לכתיבתוכמה פוסטים מאוד פופולרייםכאן באתר. זה היה מאוד מיוחד עבורי, דרך לחלוק איתו את הפרויקט המוצלח שלי, ואחד המשחקים המעטים יותר ויותר ששנינו מוצאים במשותף (האובססיה המתמשכת שלו עםSkyrimמרתיע מדי, אבל נראה שסוף סוף העברתי אותו ל-XCOM.)
וכדאי לזכור שגרימרוק גם בלט בהיותו קשה. בעוד שחלק גדול מהקטעים המאתגרים ביותר לא היו נחוצים כדי להשלים אותו, הם הציגו כמה מגרדי ראש קשוחים בתעשייה שנוטה יותר ויותר להוביל אותך ביד.
אלק:
ME ALEC LOVE LEGEND OF GRIMROCK. IT GRIMROCK KING. זה אטמוספרי של גרימרוק ואולי גם מפחיד.
אני אלק אף פעם לא הייתי כל כך שמח להסתכל ממש ממש ממש מקרוב על המון המון המון קירות.
אני אלק לא אוהב את זה כשאני נופל חור ויש גם שלד למטה. אני אלק מעדיף ללחוץ על כפתורים סודיים ולאסוף גולגלות למינוטאור!
זה גם GRIMROCK SMART. ל-GRIMROCK יש פאזלים חכמות שלפעמים גורמות לי לאלק להרגיש טיפש אבל לפעמים גורמות לי לאלק להרגיש חכם! ME ALEC NO BOZO. ME ALEC LOVE CHALLENGE!
IT GRIMROCK,מֶלֶך.