משהו שקורה מדי פעם הוא שאני מנסה לשחקטָרָנטָה[אתר רשמי]. זה משחק הנהיגה שבו מוטלת עליך המשימה לשמור על מכונית ישנה רעועה כשירה לכביש כשאתה יוצא לטיולים ברחבי הגוש המזרחי לשעבר.
אני מאוד אוהבטָרָנטָה, אבל אני לא חושב שהמשחק ואני מתאימים באופן טבעי כי נראה שדברים נוראיים - או לפחות לא מעולים - קורים הרבה בכל פעם שאני משחק.
בפעם הקודמת נגמר לי המומנטום לעלות על גבעה, אבל נהג בינה מלאכותית כועסת מאחורי התכוון שלא אוכל ללכת אחורה. בְּסוֹףחניתי על נהג הבינה המלאכותית ההוא, נטשתי את דודי במושב הנוסע ויצאתי במסלול הכפול.
כמה תיקונים מאוחר יותר וחזרתי. במשחק האחרון הזה אפילו לא עברתי מחסום בדרך לדרזדן. במקום זאת, טעיתי במחסום במקום שלא יכולתי לעבור בו ונסעתי חזרה לכיוון ברלין בטעות, בסופו של דבר נגמר הדלק ונטשתי את המכונית שלי באמצע הדרך לפני שניסיתי ללכת כל הדרך הביתה.
בסופו של דבר הפעלתי מחדש וניסיתי לשים עוד דברים שימושיים בתא המטען של המכונית כדי שאוכל להציל את עצמי. אני חושב שאחד הצמיגים שלי התקרח ובסופו של דבר הסתובבתי והחלקתי במנהרה, בסופו של דבר עמדתי מול התנועה המתקרבת וניסיתי לנסוע לאחור מתוך כל האסון.
נראה היה שההפעלה מחדש השנייה שלי משתפרת. פניתי למוסך בעיר אבל לא ממש נזקקתי לדלק אז השארתי את המכונית ברחוב בחוץ ונכנסתי פנימה. אני לא ממש טוב כרגע אז התחלתי להרגיש משהו דומה למחלת נסיעות בגלל הסתכלות המסך כל כך ארוך. הרגשתי מביך על זה שלא קניתי כלום מהחנות אז לקחתי כמה נקניקיות רק בשביל משהו שיהיה לי.
אבל שכחתי את הארנק שלי. יצאתי למכונית כדי לאסוף אותו מצד הנוסע אבל... החנות סגרה את שעריה. עכשיו אני לכוד בחנות הנקניקיות, לא בטוח בהשלכות המשפטיות של הוצאת הנקניקיות מהבניין ולא משלם עליהן, כשהמכונית והארנק שלי מתכווצים ללילה בחוץ.
כלומר, אני באמת לא מוצא מוצא. יש שער מימין אבל הוא לא נפתח. אני מניח שאני רק אסתפק בזריקת כל הנקניקיות לחצר הקדמית ואחכה לשעות היום.
אני עדיין נהנה מהמשחק עצמו, אבל פשוט נבהל מהאופן שבו אני נראה נורא באופן טבעי.
(זה בגישה מוקדמת אז כל האזהרות הרגילות.)
