הרהור בטלה: השמחה של ליפול דרך הרצפה

למרות שמשחקים קשים מנסים ליצור עולמות, הם נשארים מלאכותיים. הם תפאורות במה. קופסאות מצוירות. וכשאתה יוצא מהם, אתה יכול לראות עד כמה עולם המשחק הזה הוא לא אמיתי. זה, מעת לעת, יכול להיות דבר נפלא. בואו נרים כוס לארצות המוזרות שנמצאות מחוץ למשחק שנועדתם לראות, אותה אימפריה פגומה של המשחק מחוץ למשחק.

אני די בטוח שהחוויה הראשונה שלי של "תקלות דרך הרצפה" או עבירה אחרת שוברת חלל, הייתה בוודאי במהלך התקופה שלי עם ה-Amiga, ומשחקי התלת-ממד המוקדמים ששיחקתי בו. אני זוכר במעורפל שטסתי מתחת לעולם של (לדעתי) שיבוט מפקדת הספק העתיק, ארמגדון, והתפעלתי והמטוס הריק של כלום שנמצא מעבר. מַדוּעַלאהם בונים כאן, תהה המוח הצעיר והקטן שלי.היה להם כל כך הרבה מקום...

גם הקפיצות אל הלא נודע היו תמיד בגלל טעויות משחק. הם יכולים לנבוע גם מתכונות מכוונות. גרסת ההדגמה של Dungeon Master-עם-רובים לארבעה שחקנים, Hired Guns, הכילה מכשיר טלפורט שמאפשר לך להגיע לחלקים מהרמה שלא יכולת להגיע אליהם באמצעים רגילים. זה איפשר משחק של חקר הרבה מעבר לזה שהמעצבים קבעו בכוונה. המכשיר לא הופיע במשחק המלא, ככל הנראה בגלל שהמפתחים הבינו שהוא ישמש רק לדבר אחד: לשבור את חומות המשחק ולצאת אל מחוץ לחוויה שהוגדרה לשחקן. סוג מסובך של תכונה לעצב עבורה.

פירוק זה של קירות, או רצפות, התרחש באופן שגרתי לאורך השנים, ומדי פעם משפר את החוויה. לדוגמה, הכותר הבינוני של Monster Truck Madness בפלייסטיישן המקורית היה משחק שלא עניין אותי ועבור חבריי, עד שהבנו שאפשר לזנק מחוץ לגבולות הרמה הראשונה. מעל צוק מרקם ואל השמיים שמעבר. בחוץ השתרע נוף עצום של עמקים מופשטים וצוקים סחרחורים. לפתע נזנח המשחק עצמו, והרפתקה סוריאליסטית בזינוק ממשקעים מצולעים עצומים הפכה לעיסוקנו.

בשנים שלאחר מכן המשכתי ליפול בקומות של עשרות משחקים שונים. עם התפוצצות התוכן שנוצר על ידי המשתמש למשחקי FPS המקוונים מצאתי שפע של עולמות אחרים תקועים בשרתי מפות למשחקים שונים. כַּמָהרְעִידַת אֲדָמָהבמפות שגיליתי יש נופים גדולים, מוזרים, שנשארו מלאים במצולעים חתוכים, כמו קרש גבינה גדול מימדים. כל מה שנדרש היה קפיצת רקטה אחת גדולה לתוך ה-skybox, ואני טיילתי באיזה תהליך מחשבה מושלך, שהושאר שם על ידי מעצבי רמה חובבים לא מסודרים. גלריה של תאונות.

אפילו משחקים שיש להם שטח משחק כמעט בלתי מוגבל יכולים בסופו של דבר להיות מוזרים בקצה העולם שלהם. למרות שככל הנראה טופלו כעת, גרסאות קודמות של Minecraft יצרו מקום שנקראהארצות הרחוקות. זה היה עולם קצה אחרון שבו הדורות הרגילים של הנוף היו מתפרקים וגורמים לשטח של מוזרויות להופיע. הארצות הרחוקות היו מיקום שבו חוקי מיינקראפט רגילים לא חלו, והתצורות שהיא יצרה היו מדהימים. יש בזה יופי יוצא דופן: קריסה לא מכוונת של חוקים שיצרו עולם: משהו שחושף שזו מתמטיקה פשוטה שפועלת על סיליקון.פגוםמתמטיקה שלא בדיוק מסתדרת לעולם. זה כמו הסצנה בסוף המופע של טרומן שבה... ובכן, אם ראית את הסרט הזה אתה יודע איך זה הולך. יציאה אל מחוץ למציאות שחשבת שאתה מכיר היא מטפורה רבת עוצמה, ומציאות חזקה עוד יותר.

ולעולם לא יימאס לי לראות את הממלכות המוזרות האלה מתרוממות מעבר למשחק. לא יכולתי שלא לפרוץ את דרכי החוצההנוף השומם והקירח של שאר תמריאלשנמצא מעברSkyrimהמשחק האחרון של Elder Scrolls. זה לא היה חלק מהמשחק שנועדתי לראות. ואתה יודע מה זה אומר...

אז הנה למגבלות המשחקים, והקירות והרצפות הדקיקים והסדקים שלהם, לעתים קרובות גבול שברירי מכדי לעצור את הגיימר. בואו לעודד את גבולות העולם התחתון שתהליכים אלו יוצרים. מאי הםתָמִידתארח מגלי ארצות שרוצים לעבור מעבר למסדרונות המצוירים האלה. אנחנו לא צריכים -לא יכול- להיות מוכל.

תמונות מכָּאןוכָּאן.