האם שיחקת?הוא זרם אינסופי של רטרוספקטיבות משחק. אחד ביום, בכל יום בשנה, אולי לכל הזמנים.

לפני שהם הכו (כנראה מקולל) זהב עםאמנזיה: הירידה האפלה, Frictional Games הוציאה טרילוגיה של משחקי אימה קצרים יותר בגוף ראשון תחת הכותרתפְּלַג צֵל [אתר רשמי]. הראשון שבהם, Overture, היה קצת מטורף, והשלישי, רקוויאם, איבד לחלוטין את העלילה. אבל הערך האמצעי, המגפה השחורה, טוב כמו כל מה שמאסטרו האימה השוודית שיחררו מאז.

המגפה השחורה היא המקום שבו חיכוך פגע ברעיון שהפשטת כלי נשק ממשחק אימה הופכת את החוויה להרבה יותר אינטנסיבית, והיא משלבת זאת עם סיפור מסופר מבריק על פיצול אישיות ווירוסים חייזרים. אבל הכי טוב, מגיפה שחורה מציגה לנו את קלרנס.

קלרנס הוא חלק מהמוח של הדמות שלך שמתחיל לדבר אליך בחזרה במבטא "ניו יויק" מלגלג. בהתחלה אתה מברך על החברות שלו, כי הוא מצחיק, ואתה לבד במתקן מחקר ארקטי מבודד עם דברים מגעילים שמנסים להקל עליך את העור שלך. עם זאת, לאחר זמן מה, האישיות של קלרנס הופכת ברורה יותר, והוא לומד שהוא יכול להשפיע על מה שאתה רואה ועושה.

כתוצאה מכך, הוא מתחיל לנגן עליך בדיחות מעשיות, להזיז חפצים ולהסתבך בדרך כלל עם תפיסת העולם שלך. רצף מוקדם פנטסטי רואה אותך פותר רצף מוארך של חידות כדי לפתוח דלת, אבל כאשר אתה סוף סוף משלים את הפאזל, אתה חוזר לגלות שהדלת נעלמה. קלרנס מעודד אותך לחפש את הדלת, ואז מעניש אותך כשמתברר שהדלת לא זזה כלל. ככל שקלרנס נעשה חזק יותר, הבדיחות שלו הופכות מרושעות יותר, ומגיעות לשיא בפינאלה מצמררת באמת.

עם תסריט פרי עטו של טום ג'וברט וכמה תכסיסים עיצוביים פשוטים אך חכמים, Black Plague היא פנינה מוקדמת בגוף העבודה המפחיד של Frictional, שווה לחפש אותה אם פספסת אותה.