זה לא הסיפור שמסתובב סביב כובע שמשרה אותך כבן ערובה. זה לא פלטפורמת הפאזלים שגורמת לך לנווט ברמות מבוססות רשת ובלוקים מסוכנים. זה אפילו לא בדיחות הפליץ. הסיבהתיאטרון Battleblockתמיד יהיה לי מקום בליבי תלוי בשלוש מילים פשוטות: "זה סוד".

כששיחקתי בתיאטרון Battleblock, החלטתי לזנק מבלוק לבלוק עם בן ביתי. למה ללכת לבד כשאיסוף אבני חן עם חבר הוא הרבה יותר כיף? בנוסף, בשיתוף פעולה, אתה יכול להשתמש בראשו של חברך כפלטפורמה. בלוקים נוספים!

נהנינו, והעפנו אחד את השני על פני פערים. שום דבר משמעותי. ואז נתקלנו באזור הסודי הראשון שלנו והמספר וויל סטמפר הפך מטוקמן מוגזם לסקאטמן ג'ון בנושא הזיה. זה היה כאילו ריצ'רד פריור חזר מהמתים כדי לספק סט נוקאאוט רק לשנינו, מכיוון שלא יכולנו לעצור את הצחוק שלנו בזמן"זה סוד"שאג מהרמקולים.

אני לא יודע, אולי היית צריך להיות שם. הדבר היחיד שאני בטוח בו הוא שהיינו די בטוחים שאנחנו עדים לשיא הקומדיה באותו רגע. לפעמים זה הדברים המטופשים שאתה לא יכול להסביר, אה? הגיוני אם זה סוד, אני מניח.