אני הולך לדבר על משחק אינדי בשםתַגמוּל, אבל קודם קצת תיאולוגיה. בעבר הקרוב,מאבקיצא וזה לא היהמְאוּכלָס בִּצְפִיפוּת. זה אפילו לא היה Populous עם בקרות מפוקפקות, זה סירב בתוקף להיות Populous בכלל למרות שהתבסס על כוחות דמויי אלוהים ומניפולציות שטח. לפני כן,שחור ולבןיצא ופלירטט עם הרעיון של להיות פופולוס אבל אז החליט שזה יהיה קצת כמו פופולוס עם הרבה יותר קקי וליטוף של פרות. חטאי קרדינל. עוד קודם,שטיח קסמיםנוצר ולמעשה היה דומה להפליא ל-Populous, למרות העובדה שהשחקן שלט בקוסם שרכב על בד מעופף ולא על אל אמיתי מכל סוג שהוא. כפירה. מוזר שלמרות ההשפעה האדירה שלו, חלק גדול מהליבת של Populous נותרה שלו. עַכשָׁיו,אלקטרוליט*העבירו לנו מיני-פופולוס לדפדפן. זה במצב טרום בטא אבל זה כןניתן לשחקלשתי רמות קצרות, ואלוהים אדירים, הכל די מקסים ונוסטלגי.

אני כן אוהב משחקי אלוהים ויש לי נטייה לחשוב שהם הרבה יותר נפוצים ממה שהם באמת. אני מושיט יד לעבר המדף שלי (פתח את Steam) ומחפש משהו שישרוט לי את הגירוד המגלומני. ואז אני נהיה עצוב ומיישם את הלא נעים והלא יעילנֶבֶגמזור תוך כדי בכי זעם. לגבי Reprisal, אני אוהב במיוחד שזה לא ממהר למעצמות ההרס הגדולות. ראשית, יש את התקופה של טיפוח העוקבים שלך בתחילת המפה, משהו שפופולוס עשה בקנה מידה גדול יותר ויותר. הרמות כאן זעירות אבל האפקט עדיין עובד. אני מוצא סיפוק מובנה בשטחי הקרקע ובצפייה בבניינים חדשים שמופיעים. זוהי דרך פשוטה לתקשר התרחבות הכוח והיא גם, במקרה זה, מאפשרת להראות הרבה אמנות פיקסלים מקסימה. והאומנות היא באמת פינוק. בנייני פיקסלים מפורטים משמחים אותי ובאמת מפעילים את הפונקציות הדמיון שלי.

צריך להיות עוד מה לשחק לפני סוף השנה ואני אפקח עין על ההתפתחות. כדאי מאוד לבדוק אתבלוג פיתוחכמו גם לתובנה על תהליך העיצוב.