ליסריוס משחק בתור הקלטים, כשרק ויקינגים ואמריקאים נשארו. כל אחת משלוש המדינות הללו "מתחרה על המשאבים הדלים שנותרו על פני כדור הארץ לאחר שעשרות מלחמות גרעיניות הפכו חלקים עצומים של העולם לשממה בלתי ניתנת למגורים".

הם היו במלחמה כבר 1700 שנה, ו"נראה ששלום בלתי אפשרי. בכל פעם שנחתמת הפסקת אש, הוויקינגים יתקפו אותי או את האמריקנים בהפתעה בסיבוב הבא, לעתים קרובות עם נשק גרעיני. אפילו כאשר כוחות האו"ם הסכם שלום אז אני יכול רק להניח שהשלום יגיע רק כשהם יימחקו". הבעיה היא שבגלל השכיחות של גרעינים ושכל אומה נמצאת כעת בהתאמה שווה לחלוטין מבחינת טכנולוגיה, נראה שיש קיפאון מושלם. כל אומה מזרימה ללא הרף וביוקר יחידות צבאיות חדשות, שכן להפסיק לעשות זאת פירושו להפוך לצד החלש יותר. "זה גם אומר שערים הן לא רק עיירות קטנות מלאות באנשים מורעבים, אלא שלעולם לא תוכל לשפר את העיר. "אז אתה רוצה אסם כדי שתוכל לאכול? מִצטַעֵר; אני צריך לבנות טנק אחר במקום. אולי בפעם הבאה".

אז מה קורה אחר כך? האם העתיד האפל הזה יהיה אינסופי? האם המעגל הזה של מלחמה, רעב ונשורת הוא באמת גורלה של האנושות? לשחקן המשחקים הזה יש תוכניות אחרות. "המטרה שלי לשנים הקרובות היא לנסות ולסיים את המלחמה ובכך להשתמש במהנדסים כדי לפנות ביצות ונשורת כדי שהחקלאות תתחדש. אני רוצה לבנות את העולם מחדש. אבל אני לא בטוח איך. אם מישהו מכם לשחקני Civ II ישנים יש עצות, אני מקשיב".

קרא עוד הרבה, ושאל את ליקיריוס שאלות על הקמפיין האינסופי שלו,כָּאן.