מה קורה כשחצי אחד של צוות פיתוח יוצא לחופשה ומשאיר את החצי השני, קצת אגורפובי בבית? בדרך סיבובית, זה מסתיים בעקדת יצחק. זה המקור של המשחק, אותו רגע ששלח את אדמונד מקמילן למטה למרתף כדי להתעמת עם אלמנטים מהחינוך הדתי שלו במשחק פלאש. סיפורו המוזר של אייזק מסופר בראיון זה מבית היוצר שלמשחק אינדי: הסרט. רוצה לשמוע איך אדצוות בשרהחג של השותף טומי רפנס הפך למשחק של סתירות? זה פורסם למטה, וזה בהחלט מרתק.

עריכה: הסרטון היה חי כשכתבתי את הסיפור, ועכשיו הוא פרטי. WHAAAAAAAAAAAAAAAAAAA!

אף אחד מיצחק לא הגיוני. זה מכוער, אבל נותן השראה לאמנות מעריצים. הוא לא מרוצה מהפרטים הטכניים, מהאמנות או מהעובדה שהוא יצר אותו בפלאש, אבל זה בגלל שהוא נבנה במנוע הזה שכל כך הרבה אנשים הצליחו לשחק בו ולהוציא את Let's Plays, מה שעזר למכור את מִשְׂחָק. האמונה של מקמילן באמנות קשה פירושה שהוא יצא לעשות משחק שהוא קיווה שיפגע בקריירה שלו, אבל בסופו של דבר הוא נמכר ביותר ממיליון עותקים.

ואז יש את הנושא. החטטנות בחינוך הדתי, גם החיוביות וגם השליליות שבאו איתו. במקום לסכם את זה, אני אתן לאד לומר את דעתו על זה, כי אני שונא שציטוט יתקל בטעות בדף.