זה קצת מסובך להימנע מתחושה שביקורת עלקדם ההמשך(!) מיותר. אין ספק שכולם בעולם טעמו את ה-Borderlands בשלב זה, והחליטו על כך? זה הרבה יותר מאותה נוסחה, עם שפיות מוגברת ל... מה זה, סטיב? יש לךלְעוֹלָם לֹאשיחק במשחק Borderlands? וואו.

טוב אז עדיף שאסביר!

גבולות גבולות,Borderlands 2, וה-DLCs הרבים, כולם חלק מהניסוי המוצלח ביותר של Gearbox עם FPS. הניסוי התנהל כך: הם יצרו מערכת לגרסאות אינסופיות של רובים, חיברו את זה למבנה FPS מונע במסעות "מסדרון רחב", ואז זרקו סגנון אמנותי מצויר, הוסיפו כמה בדיחות מלוחות וחמוצות, ואז ריסקו את כל העניין עם פונקציונליות שיתוף פעולה של ארבעה שחקנים של "נשיר פנימה/נשירה". זה פחות או יותר מה שקורה כשאתה מנסה לתקתקכל הקופסאות, וטעמו קצת כמו סורקי צינוקים מונעי שלל שמתרסקים בראש לתוך משחקי FPS מסורתיים, וכל הבלגן עולה באש בחנות ממתקים הרוסה.

וזה עלה באש. משחקי Borderlands פופולריים באופן קו-אופטי, כאשר The Pre-Sequel כבר עלה לראש טבלאות החלל.

עם זאת, אני מרגיש ש-Pre-Sequel הוא החלש מבין המשחקים עד כה, כאשר הנוסחה נלחצת על כל טיפה אחרונה מהפוטנציאל שלה, וכל העניין מועבר לירח מסיבות לא ברורות. ג'ק החתיך - הרע ב-B'lands 2 - הוא הדמות הראשית כאן, ואנחנו זוכים ללמוד הרבה מהסיפור שלו. אני כנראה יכול לנסות להסביר את העלילה בצורה שימושית כלשהי, אבל זה יהיה מקלקל דברים, ונראה שימושי יותר להסביר שהמשחק מציג שלושה ציידי כספות חדשים ו - מסיבה כלשהי - רובוט קומדיה Claptrap כדמות שניתן לשחק בה. המשחק שואל אותך אם אתה רציני לגבי הבחירה שלך כשאתה בוחר לשחק בו בהתחלה.

זה כנראה מסמן כיצד הסדרה זקוקה לאתחול או שיפוץ מלא, כי היכולת המיוחדת של Claptrap - כל הדמויות מקבלות אחת, וגם כאן יש חדשות לכולם - היא קוקטייל אקראי של יכולות מכל האחרות משחקים, כמו גם הרבה דברים מוזרים שמתרחשים בהתאם לסיטואציה. זה רעיון גדול ומטופש, אבל באמת, אני חושב - באופן משעמם, אולי - שהייתי מעדיף שהייתה לי את היכולת לשחק כל אחת מהדמויות מכל המשחקים.

בכל מקרה, יש שתי תלונות שאני רואה משודרות באופן קבוע כשזה מגיע ל-Borderlands. האחת היא שזה לא מצחיק. זה לפעמים נכון, אבל אני חייב להודות שצחקתי לפחות כמו תמיד בקישקושים של The Pre-Sequels: באמת יש כמה בדיחות טובות בתוך המאניה הזועקת של הכל. זה לא יעשה הרבה ל-Grumpyfaces המוכרעים של Borderlands, וזה בסדר, אבל לפחות המשחק הזה אומר את מה שהוא אומר. אני חושב שכדאי רק לציין שלפעמים הוא כתוב טוב כמו שרוב משחקי הקומדיה האחרים מצליחים להיות, ומדי פעם חכם עם הרעיונות שלו בחזית הזו. גם אם זה לא לטעמך, נראה שאין להכחיש את כמות העבודה והמחשבה שהושקעו.

עם זאת, לפעמים זה מרגיש די ריק. זה כאילו היו להם כמה רעיונות גדולים - הירח הוא בעצם אאוטבק אוסטרלי למערב השודדים האמריקאי של פנדורה, למשל, וריפים על הרעיון הזה לאורך כל הדרך - אבל אז הרעיונות הגדולים לא הספיקו כדי למלא את הוואקום של משחק AAA מלא . (אולי כדאי לציין שזהו משחק מ-2K אוסטרליה בעזרת Gearbox, ולא Gearbox עצמם.)

התלונה האחרת שעולה היא בסיסית יותר, והיא שהמשחק הוא רק משחק קרב בינוני, ובאמת דורש שיתוף פעולה כדי להיות מבדר. זה כנראה הוגן, למרות שתמיד אהבתי את הפיניאטה השלל הזו של המשחק, ואת הליבה המערכתית שלו: רובים, רובים, השוו את הרובים, ירו ברובים ועוד כמה דברים שקורים אבל בעצם רובים. מה שה-Pre-Sequel לא באמת עושה זה לשפר את המודל המתמשך למה שאתה עושה במהלך רוב המשחק: להילחם דרך זירות ונופים מחוברים. החלקים שמצאתם משעממים עדיין משעממים, וזה עדיין משחק מוזר של ריצה חוזרת ונשנית על פני אותם פיסות שטח שפולטות מפלצות שכבר ראיתם, ולכסות פערים בין מחסומים מרוחקים זה מזה.

אבל זה מכוון על הירח! וזה אומר שיש כוח משיכה נמוך יותר! שזה... משחק הרגשה גרוע יותר? כן, אני לא ממש בטוח שהם חשבו על זה, גם אם ברור שהם חשבו על זהלַעֲקוֹבאת זה דרך. מה שאני מתכוון הוא: יש מכניקה שעובדת בגלל ההגדרה (איסוף אוויר בחוץ, תנועת כבידה נמוכה), אז הם בהחלט ניצלו את עניין הירח, אבל אני לא בטוח שהם היו צריכים ללכת לשם בהתחלה מָקוֹם. האם זה הגיוני? כנראה שלא. מי עורך את הדברים האלה? אתה בכלל קורא את זה, גרהם? [כֵּן. זה מספיק קרוב להגיון? --גרהם]

תראה: אני מוצא את שני הקבוצות של מכניקה חדשה מטרידה. זה הכל.

מהצד ההפוך זה אומר שהעיצוב ברמה יותר אנכית מהרגיל ואתה יכול לעשות דברים כמו קפיצה שקולה מעל קניונים מלאי לבה, אבל Borderlands מעולם לא הייתה ה-FPS ההדוקה ביותר מלכתחילה. הציפה הקופצנית של עולם ה-G הנמוך הזה רק מעצימה את התחושה הזו. זה לא פגם קטלני, אבל אני לא אוהב את זה מספיק כדי לומר שזה מקלקל את המשחק שלי באזורי הכבידה הנמוכה. החלקה על החלקה היא דבר אחד, אבל הזינוק המוזר "אני מנותק מהאדמה" פשוט מרגיש שמנוני ולא מתאים. נהניתי מזמן מהמשחק "פשוט תחזור לכסות כשהמגן שלך למטה", וזה מרגיש כאן בסיכון.

התמורה לכך היא ה-slam, שהוא מהלך של צניחה אווירית שמפעיל גל הלם AoE, ומפיל אויבים. זה כיף. זה כנראה לא מספיק כיף.

עם זאת, בסופו של דבר, ה-Pre-Sequel פשוט לא מצליח למשוך את תשומת ליבי. זה יכול להיות חלק מהעייפות הכללית של Borderlands, אבל אני חושב שזה יותר פשוט בגלל שזו לא הייתה החבילה השלמה המלוכדת או האדירה שיכולה הייתה להיות. היו הרבה צחוקים, אבל לא מצאתי את זה מצחיק בסך הכל. יש כמה לוקיישנים מרהיבים, אבל מצאתי את עצמי משועמם מהעולם. הבוסים מגיעים מהר וזועמים כמו תמיד, ואף אחד מהם לא תקוע במוחי. ה-Claptrap הניתן להפעלה מצחיק, אבל כל ציידי הכספות החדשים הרגישו כמו הבחורים שלא הייתם בוחרים במשחקים הקודמים.

יש הרבה אבל. גדול אבל.

הממ.

Borderlands 2 הרגיש כמו צעד ענק מהמקור, והוא היה צבעוני יותר, עם דמויות מעניינות וסיטואציות אינטנסיביות. נראה שה-Pre-Sequel מנסה כך, כל כך קשה לעמוד בקצב, אבל זה לאBorderlands 3, והמשחק - וכל מי שמשחק בו - יודע את זה.

לסיכום: שבעה מתוךאנחנו לא עושים ציונים.