אתה יודע מתי הנחת היסוד של משחק לא ממש הגיונית אבל לא אכפת לך כי המשחק נראה מספיק כיף? בביקון [אתר רשמי] תמצא את עצמך תקוע על כוכב לא מוכר ועוין, עם נשק ומפרץ שיבוטים עובד. זו ההגדרה של יריות מלמעלה למטה עם אלמנטים דמויי נוכלים (קראו: פרמדאת, בעיקר) שבו תילחמו, תמות ותשבטו את עצמכם בחזרה, בכל פעם שתשתמשו ב-DNA של האויבים שלכם כדי לשנות את עצמכם בדרכים שמשנות משחק.
למה אתה לא יכול לשכפל את עצמך מספר פעמים וליצור צבא קטן? איך ציוד עדין שכזה יכול לשרוד את השמדת הספינה שלך? האם זה משנה? שאלות אלו ועוד קשות לאחר הלִשְׁבּוֹר.
Beacon הוא המאמץ הראשון של Monothetic, סטודיו שנוצר על ידי אותם אנשים שעבדו עליוHalf-Life 2modשלג שחור. אין תאריך פרסום מוכרז, אבל הוא יגיע ל-Windows ול-Mac וגם ל-XBone. הטריילר מנסה לגרום לפרמיס להיראות מגניב - ויש להודות שהוא מצליח - לפני שהוא מציג לא מעט משחקיות.
הוויזואליה נותנת אווירת טרנזיסטור חזקה, למעט עם יותר חיות בר וטבע זר. המשחק עצמו יהיה די מכוון אקשן: אתה תירה דרך רובוטים, חייזרים, חיות בר וכמה דברים דמויי זומבים שנקראים "הנסתר" כדי להגיע אל המשואה הטיטולרית ומחוץ לכדור הארץ, אבל המפתחים גם מבטיחים " אסטרטגיה ארוכת טווח, שבה ניתן להרגיש את הפעולות שלך ולבנות אותן על שעות בהמשך הקו."
עכשיו, בחזרה לשאלות שלנו: אם אתה מת, איך אתה יכול לשאת את ה-DNA של האויבים המובסים בחזרה למפרץ המשובטים? ומי מקבל את ההחלטות לגבי איזה דנ"א לחבור לשלך? מתי המשחק יוצא? האם אי פעם נדע? האם אי פעם נוכל להיות בטוחים שאנחנו יודעים משהו בכלל? אבל אם לעולם לא נוכל להיות בטוחים, האם נוכל לפחות להיות בטוחים לגבי חוסר הוודאות שלנו, או האם זה מטבעו סותר את עצמו?
